מנהל סניף הבנק למסחר שבו בוצעה מעילת הענק בידי אתי אלון, יוסי אנה, הגיש (ד', 13.9.06) כתב הגנה מפני תביעת מפרק הבנק, במסגרתה ביקש המפרק לייחס לאנה אחריות לנזקי המעילה שביצעה אתי אלון במהלך כהונתו כמנהל סניף תל אביב של הבנק.

בכתב ההגנה מטעמו טוען אנה, בין היתר, כי צירופו לרשימת הנתבעים נעשה באופן שרירותי וחסר היגיון לאור העובדה, כי שימש כמנהל סניף תל אביב במשך שלושה חודשים בלבד, החל מסוף חודש ינואר 2002 ועד קריסת הבנק באפריל אותה שנה.

אנה טוען עוד, כי מעשי הגניבה הוסוו בשיטתיות וביעילות, ובמהלך כהונתו הקצרה כמנהל סניף תל אביב לא יכול היה לחשוף את מעשי המעילה - אותם מעשים שלשיטת המפרק עצמו, אלון החלה בביצועם 5 שנים קודם למינויו של אנה כמנהל סניף תל אביב ואשר כל גורמי הניהול והפיקוח, הן הפנימי והן החיצוני, נכשלו בחשיפתם ובמניעתם.

עוד מדגיש אנה בכתב ההגנה מטעמו, כי למפרק לא עומדת כל עילת תביעה כנגדו, מן הטעם הפשוט שבנק ישראל כבר כיסה כ- 98% מהנזקים שנגרמו ללקוחות הבנק כתוצאה מהמעילה באמצעות ערבות שהעמיד לצורך העניין.

לטענת אנה, באמצעות עוה"ד אורי גאון, יניב אזרן ורוית לחמני, ממשרד בנימין לוינבוק ושות', בנק ישראל "פדה" באופן רצוני את אחריותו לנזקי המעילה באמצעות הערבות שהעמיד, ומשכך הוכחת החוב שהגיש בנק ישראל למפרק בגין אותה הערבות אינה יכולה לבסס למפרק עילת תביעה נגד אנה.

עוד נטען בכתב ההגנה מטעם אנה, כי מעשיהם ומחדליהם של גורמים בבנק ומחוצה לו, ובראש ובראשונה גורמי הביקורת וגורמים אשר לא צורפו לכתב התביעה שלא כדין, הינם הסיבה היחידה והמכרעת לנזקים הנטענים על-ידי המפרק.

כמו כן, טוען אנה, כי מרשימת הנתבעים בכתב התביעה "נשמטו" שני נתבעים פוטנציאליים משמעותיים והם בנק ישראל ומשטרת ישראל. "הסמכויות שהיו בידי בנק ישראל ומשטרת ישראל, והמידע שהיה ו/או יכול ו/או צריך היה להיות בידיהם, היה בו כדי לגלות את המעילה מבעוד מועד ולצמצם את היקפה - אלא שהם נמנעו מלעשות שימוש בסמכויותיהם ובמידע כאמור, על אף היותם מפזרי הנזק היעילים ביותר", נכתב בכתב ההגנה.