נטלי אבן היתה נרגשת לקראת חתונתה בחודש נובמבר אשתקד. היא לא תיארה ששמלת הכלולות, שבחרה בקפידה, תיפרם ותעיב על שמחתה.
אבן תבעה את המעצב, יוסי חיו, בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 10,000 שקל. "ביום החתונה חלק נכבד מהתפרים נפרמו, ובשל הלחץ לצאת לצילומים, חברתי תפרה את השמלה וגזרה חלק בשכבה התחתונה של הטול. במהלך הצילומים התברר שעם כל תזוזה נפרם תפר נוסף. במקום להירגע בסוויטת הכלולות נאלצנו לנסוע לסטודיו לתיקונים". בכך לא תמו צרותיה.
לאחר שחיו חיזק את התפרים ואבן הגיעה לאולם, השמלה "הסוררת" נפרמה שוב והוחלט לקשור את שכבות השמלה כדי שאבן לא תמעד. "החזקתי את השמלה ביד, ומנעתי מגע בין הרוקדים לחצאית מחשש שתפרים נוספים ייפרמו. לא יכולתי לרקוד ולא הייתי רגועה, פחדתי שאם יגעו בי השמלה תיפרם".
אבן האשימה את חיו ברשלנות, ובכך שתפר שמלה שעלתה 7,500 שקל, בחוט דייג שנפרם בקלות ומשאיר קרעים בטול. "בערב החשוב בחיי לא יכולתי לנוע בחופשיות ונגרמה לי עוגמת נפש, תסכול ויגון".
בכתב ההגנה טען חיו, שבניגוד לדעתו המקצועית, אבן התעקשה שיוסיף שתי שכבות טול על השלוש הקיימות. "במדידה האחרונה, אבן ביקשה להוסיף קפלים נוספים בחצאית. התנגדתי והסברתי שלא כדאי להעמיס על בטנת הביטחון".
חיו הדגיש, שחברתה של אבן שגזרה באופן בלתי מקצועי את הבטנה, והרסה תפרים שהיו אמורים להחזיק את קפלי השמלה. "משבחרה אבן ליטול מספריים, ולאפשר לחברתה לגזור שמלה כלולות, נותק הקשר הסיבתי בין פעולותי לנזק שנגרם, ולפיכך אין להטיל עלי אחריות".
חיו הוסיף שתיקן את השמלה לשביעות רצונה של אבן. "במרוץ כנגד השעון עשיתי כל שניתן לתקן את הנזק ותפרתי שעה ארוכה את השמלה. אבן יצאה מהחנות מאושרת ומחייכת". לדבריו, גימורים של שמלות כלה, נתפרים בחוט דייג שקיים בעוביים שונים.
בדיון שנערך בחודש יולי השנה, בפני השופט מרדכי בן חיים, אמרה אבן בבכי: "שילמתי הרבה כסף עבור שמלה לערב אחד". חיו השיב שהשמלה הגיע לתיקון כשהיא הרוסה.
הצדדים הסכימו שבית המשפט יפסוק על דרך הפשרה בהתאם לסעיף 79 א' לחוק בתי המשפט ("בית המשפט הדן בעניין אזרחי רשאי, בהסכמת בעלי הדין, לפסוק בעניין שלפניו, כולו או מקצתו בדרך של פשרה"). בפסק הדין נקבע שמבלי שצד אחד יודה בטענות של הצד השני, ישלם חיו, לאבן לסילוק מלא ומוחלט של התביעה 4,000 שקל בתוך 30 יום.
