השופט חאלד כבוב מבית המשפט המחוזי בתל אביב דחה תביעה נגד בנק אגוד, שהוגשה על-ידי ערב, להצהיר כי אינו חייב בחובות החברה.
הערב, בנימין סנדרס, טען כי חובות החברה (מפעלי תה וינדזור בע"מ) נוצרו מחיובים שבוצעו בחתימה יחידה, בניגוד למסמך זכויות החתימה שנמסר לבנק לפיו נדרשות שתי חתימות של מורשי החתימה.
בית המשפט קיבל את טענות בנק אגוד, שיוצג על-ידי עו"ד עינב נהרי סנדלר, ממשרד עו"ד ב. לוינבוק ושות', וקבע, בין היתר, כי התנהגות החברה בפועל במשך תקופה ארוכה הביאה לשינוי ההסכמה על-פי מסמך זכויות החתימה.
החברה, שבעבר ניהלה מפעל לשיווק תה, נקלעה לקשיים כספיים ובנק אגוד החלט בנקיטת הליכים למימוש משכנתא שהעמיד לטובתו סנדרס, אחד מבעלי המניות בחברה.
בתביעה טען סנדרס, באמצעות עוה"ד שלמה שוטון, כי הבנק פעל בניגוד למסמך זכויות החתימה שנמסר בשנת 1983 לבנק. לפי אותו מסמך ניתן לחייב את החברה בחתימתם המשותפת של שניים ממורשי החתימה. בפועל, במשך שנים, הבנק אפשר לחברה לפעול בחתימה אחת.
הבנק טען מנגד, באמצעות עו"ד עינב נהרי סנדלר, כי התביעה התיישנה, וכן טען כי התנהגות החברה, ומורשי החתימה מטעמה, ובהם התובע, במשך תקופה של כ- 20 שנה, הביאה לשינוי ההסכמה כפי שמתבטאת במסמך בנוגע לזכויות החתימה משנת 1983.
השופט כבוב קבע בפסק הדין, כי היות וסנדרס ויתר מנהלי החברה נמנעו במשך למעלה מעשרים שנה מלהעלות בפני הבנק כל טענה במהלך שנות ניהול החשבון בנוגע לזכויות החתימה בחשבון, והיות והמבקש ידע כי חיוב החברה מתבצע על סמך חתימה אחת, הרי יש בהתנהגות זו בכדי להראות הסכמה לחריגה ממסמך זכויות החתימה.
השופט הוסיף ומתח ביקורת על התנהלותו של סנדרס במהלך המשפט. "המבקש גילה טפח וכיסה טפחיים, לא פרס את מלוא העובדות והפרטים הידועים לו אשר היה בהם כדי לסייע בידי בית המשפט להכריע בתובענה באופן יעיל וצודק ולמעשה בחר להציג תמונה חלקית בלבד".
היות שכך, נדחתה הבקשה למתן סעד הצהרתי וסנדרס חויב בהוצאות בנק אגוד ובשכר טירחה בסך 15,000 שקלים.
