חיים רבשטיין מתל אביב רכש בחודש אוגוסט אשתקד מחברת מחסני חשמל בע"מ מדיח כלים ושילם תמורתו 1,690 שקל. המדיח "הסורר" התקלקל שוב ושוב ורבשטיין המיואש החליט להגיש תביעה.
בחודש פברואר השנה תבע רבשטיין את חברת מחסני חשמל בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות בתל אביב בסכום של 4,660 שקל.
לדבריו, חמישה טכנאים פקדו את ביתו, החליפו צינור במדיח וכעבור ארבעה חודשים את המנוע. "כשהפעלתי את המדיח דלפו מים והציפו את המטבח. מובן שלא יכולתי להשתמש בו והוא עמד כאבן שאין לה הופכין".
רבשטיין הוסיף שנגרמו לו עוגמת נפש, ובזבוז זמן, בהמתנה לטכנאים, הנאמדים ב- 3,000 שקל. "לאחר כל ביקור טכנאי היה צורך לנקות את הדירה ש'סבלה' מנזק אסתטי שכן המטבח פתוח לסלון".
בכתב ההגנה הדגישה חברת מחסני חשמל כי אין לה יריבות עם רבשטיין ועליו לתבוע את יבואן המדיח ונותן השירות. לדבריה, התביעה קנטרנית וטורדנית ומטרתה לקבל כספים שלא כדין.
לטענתה, לאחר שהמנוע הוחלף, המדיח פעל ללא תקלות ורבשטיין לא התלונן. החברה הוסיפה שעם קבלת כתב התביעה סיכמה עם היבואן לפנים משורת הדין שהמדיח יוחלף או לחילופין שרבשטיין יקבל בחזרה את כספו.
הנתבעת ביקשה לדחות את התביעה ולחייב את רבשטיין בהוצאות משפט. "מוכחשים כל הנזקים הנטענים בכתב התביעה, לרבות הפיצוי הנדרש בגין עוגמת נפש, אובדן זמן, טרחה ונזק אסתטי שעל-פי ההלכה אינם ברי תביעה".
בדיון בפני השופטת חנה פלינר התעקש רבשטיין שחברת מחסני חשמל מכרה לו מוצר פגום, "שלא היה תקין מלכתחילה". נציגת החברה השיבה: "התובע לא התלונן שהטיפול החוזר לא הצליח. אנו מוכנים לפנות בשמו ליבואן ולא צריכים לזכותו".
בפסק הדין ביטלה השופטת את העסקה מתוקף סעיף 11 לחוק המכר (אי התאמה) וחייבה את חברת מחסני חשמל להשיב לרבשטיין, "שעדותו נשמעה אמינה", 1,690 שקל. השופטת הדגישה שהעסקה נכרתה עם חברת מחסני חשמל והיא הכתובת להשבת הסכומים. "אם הנתבעת סבורה כי צד ג' אמור להחזיר את הסכומים, עליה לבוא בחשבון עמו". השופטת לא חייבה את הנתבעת בפיצוי נזקים נוספים.
בקשתו של רבשטיין לפיצוי בסך 3,000 שקל בגין עוגמת נפש נדחתה. צא וראה שבית המשפט אינו מעניק פיצוי בגין עוגמת נפש למעט במקרים מיוחדים ונדירים.
