חוק החוזים כידוע אינו כופה על צדדים לחוזה לסכם את התקשרותם החוזית בכתב, ואולם, פסק דין שניתן באחרונה בבית המשפט המחוזי בת"א מדגים את הקושי הראייתי הקיים בהוכחת קיומו של חוזה או הסכם שנערך בעל פה.
פסק הדין ניתן בתביעה של איש העסקים אפרים אוריון, אשר ניהל לפני למעלה מ- 5 שנים משא-ומתן לרכישת "שירותי מערכות מחשבים בע"מ". כחלוף חמש שנים הוא החליט לתבוע את החברה ואת בעליה בטענה שבמהלך המו"מ נכרת בין הצדדים הסכם בעל פה, לפיו הם היו אמורים להקים יחד חברה חדשה בארה"ב.
אוריון טען בתביעתו, כי החברה החדשה היתה אמורה לרכוש את כל פעילותה של חברת "שירותי מערכות מחשבים", כאשר הוא מצידו היה אמור להעמיד לחברה החדשה הלוואת בעלים בסך מיליון דולר.
תביעתו של אוריון הסתמכה על תמלילי שיחות שנערכו בשלבים שונים של המו"מ בעל פה ועל תכתובות של דואר אלקטרוני שהוחלפו ביניהם באותה התקופה. לאחרונה הגדיל לעשות אוריון ואף הגיש בקשה לצו מניעה זמני נגד החברה ובעליה, שימנע מהם לעשות דיספוזיציה בחברה או בנכסיה.
"שירותי מערכות מחשבים בע"מ", באמצעות עוה"ד דניאל בוסתנאי ויוסי מרקוביץ' ממשרד פרל, לצר, כהן צדק, טענה כי בין הצדדים לא נכרת שום הסכם, אלא מדובר היה לכל היותר בשלבים מתקדמים של משא-ומתן.
עו"ד בוסתנאי הוסיף, כי בין הצדדים לא גובשו פרטיה העיקריים של עסקה כה מורכבת, וכל שהיה זו כוונה משותפת להמשיך ולנהל מו"מ משותף. עוד טענה החברה, כי בכל מקרה ולאור העבודה שהתובע השתהה 5 שנים, אין להורות על אכיפת ההסכם.
בהחלטה מנומקת דחתה השופטת רות רונן את הבקשה לצו מניעה וקבעה, כי סיכויי התביעה אינם משמעותיים ולכן אין לקבל את בקשתו של אוריון לסעד זמני. "ישנן מספר בעיות משמעותיות המכבידות על המבקש בהוכחת טענתו", כותבת רונן המוסיפה, כי אחת הבעיות היא ש"ההסכם הנטען, שאינו הסכם פשוט, לא הועלה מעולם על הכתב".
בנוסף לדחיית הבקשה לצו מניעה זמני, בית המשפט גם חייב את אוריון בהוצאות משפט בסך 15,000 שקלים.
