היום לפני 76 שנה, ב-20 באוקטובר, 1930, מפרסמת בריטניה את "הספר הלבן השני".
הספר הלבן של פאספילד, הנקרא גם הספר הלבן השני, פורסם בעקבות מסקנות ועדת שאו וועדת סימפסון, שנגעו לגורמים שהובילו למאורעות תרפ"ט (1929), הוא נקרא על שם שר המושבות הבריטי באותה תקופה, הלורד פאספילד.
"הספר הלבן השני" נועד להקפיא את היישוב היהודי בארץ על-ידי הפסקת גידולו הן בנפש והן בקרקעות, ולהשאירו תלוי בחסדי השלטון הבריטי. הספר מהווה המשך למדיניות הנסיגה הבריטית מ"הצהרת בלפור".
בספר, הובהר כי לאור העובדה כי אין בארץ קרקעות עודפות ניתן למכור קרקעות ליהודים רק במקרים שלא תהיה פגיעה בערבים ועל-פי תוכניות המנדט.
העלייה לארץ, נקבע, תוגבל על-פי יכולת הקליטה הכלכלית ומצב התעסוקה ברחוב הערבי. הודגש כי כל עוד קיימת אבטלה בקרב הערבים בריטניה תצמצם את העלייה היהודית.
בנוסף, פורסמה המלצה הקוראת לכינון "מועצה מחוקקת", שתדאג לאינטרסים של שני הצדדים.
הספר הלבן השני היווה נסיגה משמעותית ממדיניות בריטניה וקביעות המנוגדות להצהרת בלפור ולכתב המנדט בדבר ההתחייבות לבניית בית לאומי לעם היהודי.
בספר הלבן ישנה הגבלה על התיישבות ועלייה, גם היא בניגוד לכתב המנדט שעודד עלייה והתיישבות יהודית צפופה. ונושא הקמת מועצה מחוקקת הווה למעשה נסיגה כמעט מוחלטת של בריטניה מהתחייבותיה בהצהרת בלפור ובכתב המנדט.
בעקבות פרסום הספר, חיים ויצמן, יו"ר הסוכנות היהודית, התפטר והאשים את בריטניה בבגידה.
