|
העותר אליעד שרגא, מהתנועה לאיכות השלטון
|
|
|
|
|
התנועה לאיכות השלטון בישראל הגישה (23.10.06) עתירה לבית המשפט העליון נגד שר המשפטים, בה היא מבקשת לבטל את החלטתו למנות שבעה סגני שופטים נוספים לבית המשפט המחוזי בתל אביב. כמו-כן, מבקשים בתנועה לקבוע הנחיות מסודרות לקידום שופטים בישראל.
ב - 16.07.06 פורסם בכלי התקשורת, כי שר המשפטים החליט למנות שבעה שופטים לתפקיד של סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, זאת בנוסף לחמשת השופטים שכבר מכהנים בתפקיד זה. כן דווח, כי בסך-הכל יכהנו בתפקיד סגן נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, 12 סגני נשיא, וזאת מתוך 36 שופטים.
לטענת התנועה לאיכות השלטון, בוצעו המינויים ללא בחינת צרכי בית המשפט ומתוך התעלמות מהנורמות המחייבות מינויים בשירות המדינה. בתנועה רומזים כי המינויים בוצעו מתוך שיקולים זרים ולא מתוך הבנת צרכי בית המשפט.
לאחר פרסום הידיעה, פנו בעמותה ביום 17.7.06 אל השופט בועז אוקון, שהיה אז מנהל בתי המשפט, ואל השופט אורי גורן, נשיא בית המשפט המחוזי בתל אביב, בבקשה לקבל את התייחסותם למינויים הצפויים.
במכתב תשובה לתנועה, כתב השופט אוקון, כי "מינוי סגני נשיא הוא פועל יוצא של מספר השופטים הנמצאים בבית המשפט, וכן של מטלות ניהוליות" וכי "הסמכות להורות על עריכת הליך חדש, שאין בו כל צורך, ממילא לא מצויה בידי הנשיא גורן או בידי...".
בתנועה לא הבינו עדיין למה בית המשפט המחוזי צריך סגן נשיא על כל שלושה שופטים, ולכן פנו לנשיא בית המשפט העליון דאז, השופט אהרן ברק, בכדי לקבל את התייחסותו לנושא. לאחר שלא קיבלו כל התייחסות מהשופט ברק, פנו בתנועה גם אל שר המשפטים מאיר שיטרית.
היות ולמכתב זה לא התקבלה כל תגובה, שלחה התנועה מכתב תזכורת נוסף שבו היא שבה ומבקשת את התייחסותו של השר לסוגייה. מיד לאחר מכן, שלח שר המשפטים מכתב תשובה ובו הוא כותב, כי בכוונתו "לבחון הסוגייה שבנדון יחד עם נשיאת בית המשפט העליון ולקבוע כללים אשר יסדירו ההליך".
בתנועה לא הסתפקו בתשובה זו ופנו פעם נוספת אל שר המשפטים. בפנייה זו ביקשו לדעת האם יש להבין מתשובתו של השר כי בדעתו לפעול אף במקרה הזה של מינוי השופטים, או שמא בדעתו להסתפק בקביעת כללים שיסדירו את הליך מינוי סגני נשיאים מעתה ואילך בלבד.
בתשובתו לתנועה, הבהיר השר, כי "כפי שניתן להבין מתשובתי לפנייתכם בעבר, כוונתי היא הסדרת הכללים לגבי העתיד בלבד."
לאחר שהבינו כי לא שר המשפטים ולא בית המשפט, מתכוונים לפעול לבדיקת ההליך למינוי סגני הנשיאים, פנו כאמור בתנועה לבג"צ, על-מנת שהוא ידרש לנושא.
בעתירה כותבים העותרים, כי לטעמם מינוי השופטים נעשה בצורה שאיננה עולה בקנה אחד עם נורמות הנדרשות מרשות מנהלית ובמיוחד מבית המשפט. לטענתם, "כל מינוי שנעשה ברשות מנהלית, קל וחומר אצל שומר הסף החשוב מכל - המערכת המשפטית, צריך שיעמוד בנורמות ובכללי המשפט המנהלי, ובכללן כללי ההגינות, הסבירות והמידתיות".
יצוין, כי סגן נשיא בבית משפט מחוזי נהנה מהמעמד הנגזר מן התפקיד, וכן מסמכויות נרחבות יותר מאשר שופט מן המניין. לטענת העותרים "סמכויות אלה, כמו גם המעמד הבכיר, הזכויות הנלוות והסמכויות, הופכות את המינוי לסגן נשיא בבית המשפט לתפקיד נחשק, חשוב, בו חפצים שופטים רבים ואליו הם שואפים".
העותרים מוסיפים, כי העובדה שאפשרויות הקידום של שופטי בית המשפט המחוזי מוגבלות ומצומצמות יחסית, מעוררת שאלות לגבי השיקולים העומדים בבסיס המינוי. לטענתם, "לא ייתכן ליצור משרות באופן שרירותי מבלי שקיים צורך ניהולי אמיתי וברור לקיומן, צורך שאותר וזוהה על-ידי המערכת ולפיו החליטה המערכת על הצורך במשרה ועל איושה".
בנוסף, טוענים העותרים כי בחירת השופטים נעשתה בחשאי ותוך התעלמות מזכותו של הציבור "לדעת ולפקח על הנעשה בבית המשפט", כדברי העתירה.
בתנועה סבורים, כי הפגמים שנתגלו בהליך המינוי, כמו גם התוצאה הסופית לפיה מכהנים 12 שופטים בתפקיד של סגן נשיא, מביאים לפגיעה באמון הציבור במערכת השיפוטית.
על-כן, דורשת העמותה בעתירה, לבטל את המינויים הצפויים, ולקבוע כאמור, הנחיות מחייבות לקידום שופטים על-פי קריטריונים ברורים, שקופים, ושוויוניים, ורק לאחר תהליך מסודר שבו יוגדרו צרכיו של בית המשפט.