מנתונים שמצא "מבוי סתום", ארגון למען זכויות העגונה ומסורבת הגט, עולה כי כמעט כל הנשים (מעל 90%) שבעליהן מסרבים לתת להן גט סבלו גם במהלך הנישואים מהתעללות. חלקן סבלו מאלימות פיזית או מינית, ואצל כמעט כולן הייתה התעללות נפשית.
כשנשים אלו מבקשות להתגרש בכדי להיחלץ ממעגל האלימות והכפייה בנישואיהן, הן נתקלות בסירוב של הבעל לתת להן גט. על-מנת בכל זאת לקבל את הגט, הן נאלצות לעיתים לוותר על דמי מזונות, על רכוש, על אחזקת הילדים, ואף חלקן משלמות תשלומי סחיטה על-מנת לקבל גט.
בתי הדין הרבניים, אליהן מגיעות הנשים לקבל את הגט, לא מסייעים לנשים אלו לקבל באופן מהיר את הגט, ולעיתים הן מחכות שנים רבות לגט המיוחל ונשארות כבולות לבעל המתעלל.
יתרה מכך, בית הדין הרבני לא מכיר באלימות נגד האישה כעילה לקבלת הגט, ובכך כובל את האישה ומעביר אותה ייסורים רבים.
נוצר מצב בו המדינה מסייעת לבעל המתעלל להמשיך ולהתעלל באשתו ולא כופה עליו לתת לה גט.
ג'ואן זק-פייקס, העובדת הסוציאלית של מבוי סתום מסרה: "נתקלנו במקרים חמורים מאוד בהם הדיינים מערימים קשיים על הנשים שעברו התעללות לקבל את הגט. נשים רבות שסבלו מאלימות פיזית, לא קיבלו את הגט המיוחל מכיוון שזו לא הייתה עילה מספקת לכפות על הבעל לתת גט לאשתו. כל הנשים בטיפולנו עוברות התעללות נפשית במשך שנים של ציפייה לקבלת הגט. בית הדין הרבני פועל בחסות המדינה ומקשה על נשים אלו לצאת ממעגל האלימות ולשקם את חייהן".
