חובתנו המוסרית לסייע לישראל

המלחמה בלבנון נתנה מחדש תוקף לעיקרון הערבות ההדדית של העם היהודי. לקהילה היהודית בטורונטו יכולה בהחלט לחוש גאווה רבה על ההיחלצות וההתגייסות המיידית למען ישראל שזכתה להערכה רבה מתושבי הצפון ומממשלת ישראל. מאחורי הקלעים פועלים רבים במנגנון משומן ויעיל כדי להניע את הקהילה כאיש אחד לתמוך בישראל בשעתה הקשה ולסייע לאחים במצוקה. השבוע נועדנו גליה סרנר, ליאת ארבל והח"מ עם שני האישים הבכירים בפדרציה היהודית, טד סוקולסקי (Ted Sokolsky) ודיוויד אנגל (David Engel) המנצחים על קמפיין הסיוע, השנתי ולתקופת חירום, למען ישראל.

טד סוקולסקי מכהן כנשיא הפדרציה היהודית לאחר חמש שנים מוצלחות בהן שימש סגן נשיא. סוקולסקי, יליד טורונטו, ובוגר אוניברסיטת יורק בתחום הסוציולוגיה, החל את פעילותו הציבורית ב- 1972 בארגון בני ברית וב- 1986, הצטרף לפדרציה היהודית, במסגרתה מילא שורה ארוכה של תפקידים עד שטיפס לתפקידו הנוכחי. תחת שרביט ניהולו גדל היקף הקמפיין השנתי מ- 34 מיליון דולר ב- 1995 ל- 65 מיליון דולר ב- 2003 ולכ- 80 מיליון דולר ב - 2006.

דיוויד אנגל, יליד מונטריאול, ממלא תפקיד יו"ר הנהלת הפדרציה היהודית בטורונטו רבתי לו נבחר ביוני 2005. הוא הצטרף לשורות הפדרציה היהודית ב- 1978 כראש אגף המנהיגות הצעירה ואף הוא מילא שורה של תפקידים התנדבותיים בארגון, ובהם: יו"ר הצעדה השנתית למען ישראל, יו"ר הקמפיין למען ישראל בשנת 2000 וגזבר. אנגל בוגר אוניברסיטת מקגיל ולו תואר שני במדעים ב- Rochester Institute of Technology בתחום טכנולוגית הדפוס.

כיצד התחיל קמפיין סיוע החירום של הפדרציה היהודית עבור ישראל?

דיוויד אנגל - מיד לאחר ששמענו על תחילת שיגור הקטיושות על-ידי חיזבאללה ראינו צורך להתגייס לסייע לישראל ולתושבי הצפון. כצעד ראשון פרסמנו מודעה באתר האינטרנט של הפדרציה. הופתענו ממהירות התגובה של הקהילה היהודית. בשעה הראשונה בלבד נתרמו 25,000 דולר באמצעות מודעת האינטרנט. סכום דומה נתרם גם בשעה השנייה ובסוף היום הצטבר סכום של 150,000 דולר. או אז הבנו, כי קיים צורך אמיתי להרחיב את קמפיין החירום. פנינו לתורמים אמידים לבדוק את מידת נכונותם ליטול חלק בקמפיין ועל-מנת לדון ולהגדיר איתם את יעדי הקמפיין ומסגרת הפעולה. המסקנה הייתה חד-משמעית. אין כל סיבה להמתין עוד זמן יקר. לאחר יממה מאז נפגשנו עם התורמים החלטנו לצאת בקמפיין ולארגן את צעדת התמיכה בישראל בה השתתפו 10,000 איש.

כספי התרומות לא איחרו לבוא. התורמים אפשרו בנדיבותם לרכוש באופן מיידי 2,000 מזגנים להתקנה במקלטים באזור הצפון בו שהו אלפי תושבים מעל לחודש ימים תחת ההפגזות היומיומיות של חיזבאללה. במקביל התחלנו לדרבן קהילות יהודיות נוספות ברחבי קנדה ליטול חלק בקמפיין ממונטריאול ועד וונקובר. אווירת ההתנדבות שפשתה הדביקה כאמור את הקהילות היהודיות בקנדה אך לא רק בה. העלינו את סוגית סיוע החירום גם בשיחות עם קרן היסוד ועם הקהילה היהודית בארה"ב. זו האחרונה המתינה לראות אם הפדרציה היהודית של טורונטו, שהיא השלישית בגודלה, תצליח להשיג את יעדיה. בסופו של דבר, משראו כי הקמפיין עלה על המסלול הנכון, אף קהילה גדולה וחשובה זו הצטרפה למאמץ והצליחה לגייס למעלה משלוש מאות מיליון דולר למען ישראל.

מה היו התגובות בישראל לסיוע של יהודי קנדה?

דיוויד אנגל - התגובות מכל קצווי הקשת היו חיוביות ומוקירות טובה. יו"ר הסוכנות היהודית, זאב ביילסקי, הטריח עצמו לביקור בן יממה בטורונטו על-מנת להגיע לכנס של הפדרציה ולומר תודה בשם הסוכנות והעם בישראל על הסיוע שהגישה הקהילה היהודית. מעבר לכך, חשנו בחום רב בפגישות שניהלנו עם ראשי הערים באזור הצפון ובכללם ראשי הערים של קריית שמונה, עכו ונהריה. הפגישות איתם היו שונות מבעבר. לא התייחסו אלינו עוד כיהודים מהגולה אלא כחלק מהמשפחה. הם מאוד התרגשו לראות עד כמה הקהילה היהודית של טורונטו חשה לעזרתם והם הבינו שאינם לבד במערכה. שוחחנו איתם על הצרכים שלהם ועל החשיבות שאנו רואים בהושטת הסיוע להם ולשיקום אזור הצפון. הופתענו לגלות, כי רבים היו מוטרדים מהנזק שנגרם לאזור הצפון לעיתים אף יותר מהפגיעה בבתיהם. אחדים ציינו, כי בתים אפשר לשפץ בזמן קצר יחסית, אך שיקום הנוף המיוחד של הצפון אשר נשרף באש הקטיושות יארך שנים ארוכות מאוד. נקודה נוספת שעלתה במלוא עוצמתה הייתה הטראומה הנפשית שחוו רבים מבוגרים וילדים כאחד שהיו נתונים תקופה ארוכה תחת איום קבוע לחייהם.

האם היה אירוע מרגש במיוחד במהלך הביקור בצפון?

דיוויד אנגל - בביקור שנערך מיד לאחר המלחמה נפגשנו עם ראש המועצה המקומית מטולה, יעקב כץ, שאירח אותנו לסעודת ערב שבת בביתו. עוד אנו יושבים הגיע בנו החייל של ראש המועצה כשהוא במדים, חגור כדבעי וחמוש ועל פניו צבעי הסוואה. האב ניגש לבנו, חיבק, נישק וברך אותו טרם נפרדו והבן שם פעמיו לעבר יחידתו המצויה מרחק קצר מאוד מעבר לגדר הגבול בתוך שטח לבנון. זו הייתה תמצית ההוויה הישראלית. הפרידה מהבן ההולך אל האי וודאות כדי ליטול חלק בהגנה על העם היהודי. האירוע ריגש אותנו במיוחד והמחיש את המציאות המורכבת בה נתונה ישראל.

אלו פרויקטים נוספים מקדמת הפדרציה היהודית בישראל?

דיוויד אנגל -הפדרציה היהודית פועלת באופן שוטף עם עיריית אילת ומקדמת את תחום החינוך בעיר. במסגרת זו הועבר סיוע לבניית מעונות סטודנטים בשלוחה של אוניברסיטת באר שבע בעיר. בצפון ובשיתוף פעולה עם ארגונים בלתי ממשלתיים מסייעת הפדרציה לבנות ישובים קהילתיים של צעירים. היעד הינו לשכנע צעירים לעבור צפונה ולהשתקע באזור. הקמת ישובים קהילתיים נתפסת כדרך נכונה למשוך את הצעירים ולבססם במקום. פרויקטים נוספים מתבצעים באמצעות הסוכנות היהודית ברוסיה ובאתיופיה. כספי הסיוע של הפדרציה היהודית תומכים בלימודי עברית, במענה על צרכים חברתיים וקהילתיים ובהכשרת היהודים לקראת העלייה לארץ ישראל. מספר העולים לישראל נמצא בקו ירידה, אך אין הדבר מביא לרפיון ידיים של הפדרציה היהודית. נהפוך הוא. לישראל אגב מגיעים כשליש מסך כספי התרומות הנאספות על-ידי הפדרציה.

במסגרת קמפיין החירום הושג מימון לשיפוץ מקלטים, העברת ילדים לאזורים מוגנים בדרום הארץ, מתן סיוע פסיכולוגי לנזקקים, מלגות לחיילי מילואים שהפסידו תקופות ארוכות של לימודים באוניברסיטאות וסיוע לחיזוק בכלכלה ובתי העסקים שנפגעו קשה במלחמה. לעיתים היה מועבר מידי יום סכום מיליון דולר לישראל כתמיכה בפרויקטי החירום. המטרה שלנו ברורה. בוויכוח בשאלה מי ניצח במלחמה תכריע יכולתנו לשקם כבתחילה את אזור הצפון על-מנת להראות לחיזבאללה ולאויביה של ישראל, כי הצפון ניצח וחזר לפרוח ולשגשג.

הפדרציה היהודית מסייעת לישראל בתחומים בהם הממשלה הייתה אמורה לספק שירותים בסיסיים לאזרחיה. האין זה יכול להביך את הממשלה?

טד סוקולסקי - אין זו שאלה של מבוכה כלל ועיקר. קנדה היא מדינה עשירה וגם בה כאשר קורים אסונות טבע מתגייסים ארגוני סיוע לצד הממשלה. דווקא הפעילות של ארגוני הסיוע מוכיחה את בגרותה של מדינת ישראל והחברה הישראלית. במדינה מודרנית המדינה אינה מעורבת בכל התחומים והזירה פתוחה לארגוני הסיוע הבלתי ממשלתיים. שאלה אחרת שצריכה להיות נידונה היא האם המדינה הגיבה מהר כפי שהיה נדרש ממנה, ואולם שאלה זו צריכה להיות מלובנת בתוך ישראל. ממבט מבחוץ ניתן לומר, כי הפריפריה אינה מיוצגת דיה במערכת הפוליטית, שכן הבחירות בישראל הן אזוריות ולא מקומיות. יתכן שזה היה אחד הגורמים החשובים בהיקף הסיוע הממשלתי לאזור הצפון. בהעדר נציגות פוליטית משמעותית במערכת הפוליטית הפריפריה עשויה לחוש שהיא אכן נמצאת בשוליים בסדר העדיפות הלאומי.

מבחינתנו כיהודים בגולה נקודת ההתבוננות שלנו שונה. הישראלים משרתים בצבא ומגנים על העם היהודי. אנו חשים אחריות גדולה כלפיהם. את התרומות שלנו עבור העם בישראל אפשר לראות כמעין תשלום מס. ללא הצבא הישראלי אני בבחינת יהודי מת. כך באמצעות התרומות אני ממלא חובתי למדינת ישראל המגנה עלי.

כיצד הינכם רואים את הקמת הפורום הישראלי ותרומתו לחיזוק הקשרים בין הקהילה הקנדית ישראלית לקהילה היהודית?

טד סוקולסקי - הפורום הישראלי הוא ארגון המבטא את הבגרות של הקהילה הקנדית הישראלית שרוצה לסייע לעצמה בכוחותיה שלה. הקמת הפורום היה צעד נכון מבחינה אסטרטגית, שכן בהתארגנות נכונה ניתן להשיג כוח ולהיות קול איתן ואפקטיבי. מדובר בארגון חשוב בקהילה הקנדית ישראלית, אך אינו בהכרח הארגון הבלעדי.

דיוויד אנגל - צריך לומר כל הכבוד על היוזמה של הקמת הפורום הישראלי. הפדרציה היהודית פתוחה לכל הזרמים. אנו נקדם בברכה כל התארגנות יהודית שתפנה אלינו וננסה להכניס את כולם תחת קורת גג אחת.

מהו האתגר המרכזי בפעילות מול הקהילה הקנדית ישראלית?

טד סוקולסקי - היעד המרכזי שלנו הינו לעודד את מגמת ההתנדבות לקהילה. חלק מהישראלים באו ממציאות אחרת בה הממשלה הייתה מעורבת יותר והיה משקל קטן יותר לארגונים הבלתי ממשלתיים ומשום כך הם לא נחשפו לפעילות זו. ישראלים רבים שהירו לקנדה אומרים: "אני שירתתי בצבא, את שלי עשיתי". אחרים חשים שהם נמצאים בקנדה רק לתקופת ביניים, כמעין ישיבה ארעית מסיבות כלכליות או אישיות, שלאחריה יחזרו למולדת ישראל. לכן, הם מהססים מלהיכנס לפעילות בקהילה, משום שעשויה להיות לכך בעיניהם מעין השלמה עם המעבר לקנדה וויתור על השיבה לישראל. יש להם עדיין רשמי אשמה על כך שעזבו את ישראל. אני מבין אותם ובמידה מסוימת גם אני חש רגשי אשם. הם על שעזבו את ישראל ובחרו לחיות בקנדה ואני על שבחרתי להישאר כאן ולא לעלות לישראל. הם ואנחנו באותה סירה ועלינו לפעול יחד.

מדוע הקהילה היהודית אינה מסייעת יותר לסבסד לימודים בבתי ספר יהודיים עבור מהגרים מישראל?

דיוויד אנגל - הפדרציה מתייחסת לסוגיה זו לא רק מזווית המהגרים הישראלים, אלא חובה עליה לדאוג לכל היהודים מכל הקהילות השונות. זו בעיה כללית הנוגעת לכלל היהודים. הפדרציה משקיעה כספים רבים כדי לדרבן יהודים לרשום ילדיהם לבתי הספר היהודיים והיא תמשיך לפעול בכיוון זה מול הישראלים והקבוצות היהודים האחרות באותה מידה.

טד סוקולסקי - הישראלים לא שונים מקבוצות אחרות. צריך לדאוג לכולם ללא איפה ואיפה. בישראל הזהות היהודית ברורה וגם אם המשפחה נכשלה בהקניית החינוך, השירות הצבאי מתקן לרוב את המצב בהרגלת החייל הצעיר למשמעת ובחיזוק הרגש הלאומי. הישראלים המהגרים לא הורגלו לחנך את ילדיהם בחברה פתוחה בה למשפחה ולבית הספר תפקיד מכריע בעיצוב אישיותו של הילד. לכן, בית הספר חשוב מאוד וכמובן גם החינוך בבית.