הפרעות אכילה - כל מה שרציתם לדעת

הסימנים והתסמינים לאנורקסיה כוללים:

- ירידה במשקל, לפעמים על-ידי הקאה מאולצת או חומרים משלשלים, שימוש בחומרים מעוררי השתנה או התעמלות.
- סירוב לשמור על משקל גוף תקין, לפעמים משקל של 15% או יותר מתחת למשקל גוף נורמלי.
- פחד קבוע מעלייה במשקל.
- שינוי לרעה במבנה הגוף.
- אצל נשים, שינויים במחזור החודשי או הפסקת המחזור החודשי.
- התנהגות טקסית או חרדתית בזמני הארוחות.
- עייפות.
- דיכאון.
- קצב לב לא סדיר.
- פלומה (בדומה לשיער תינוק) המכסה את הגוף.
- אנמיה מתונה
- ציפורניים ושיער רגישים ושבירים.
- לחץ דם נמוך.

הסימנים והתסמינים לבולימיה כוללים:

- אירועים חוזרים ונשנים של אכילה זללנית.
- תחושה של חוסר שליטה בהרגלי האכילה.
- אכילת כמות מוגזמת של מזון במהלך אירוע של זלילה.
- לאחר אכילה מוגזמת - מאמצים למנוע עלייה במשקל - כמו הקאה מאולצת, שימוש בחומרים משלשלים או תרופות אחרות, צום או התעמלות מוגזמת.
- התמקדות לא בריאה במבנה הגוף ובמשקל.
- התייבשות.
- עייפות.
- דיכאון.
- עצירות.
- שיניים וחניכיים פגועות מחומצה קיבתית כתוצאה מההקאות.
- לחיים נפוחות מהקאות קבועות.
- קצב לב לא סדיר.

גורמים אלו עלולים להעלות את הסיכון להפרעת אכילה:

מין. נערות בנות עשרה ונשים צעירות נוטות יותר מנערים וגברים צעירים לפתח הפרעות אכילה, למרות שהפרעות אכילה מופיעות גם בקרב נערים וגברים צעירים.

גיל. למרות שהפרעות אכילה יכולות להופיע גם באמצע החיים, הן שכיחות הרבה יותר במהלך גיל ההתבגרות ובשנות ה- 20 המוקדמות.

השפעות משפחתיות. אנשים שאינם חשים בביטחון במסגרת המשפחה, שהוריהם או אחיהם ביקורתיים במידה מופרזת או שהמשפחות שלהם מקניטות אותם לגבי הופעתם נמצאים בסיכון גבוה להפרעות אכילה.

תורשה. הפרעות אכילה עשויות להיות שכיחות יותר בקרב מי שקרוב משפחתו סובל מהפרעות אכילה.

הפרעות נפשיות. אנשים הסובלים מדיכאון, הפרעות חרדה והפרעה אובססיבית-כפייתית נוטים יותר מאחרים לסבול מהפרעות אכילה. אנשים הסובלים מאנורקסיה נוטים להתנהגות פרפקציוניסטית. חלק מהאנשים הסובלים מבולימיה סובלים גם מבעיות של שליטה בדחפים.

התעמלות מוגזמת. אנשים הלוקחים חלק בפעילויות ספורטיביות תחרותיות נמצאים בסיכון גבוה לפתח הפרעות אכילה.

מקרים חמורים של אנורקסיה ידרשו אשפוז מיידי כדי להחזיר לגוף את הנוזלים הדרושים לו, לשקם את האיזון האלקטרוליטי ולהתחיל בשיקום התזונתי והעלאה במשקל.

במקרים של אנורקסיה, הרופא או התזונאי ירצו בוודאי להנחות אתכם למסלול של עלייה הדרגתית במשקל. כדי לטפל באנורקסיה או בולימיה, הרופא ימליץ בדרך כלל על הדרכה תזונתית, פסיכוטרפיה וייעוץ משפחתי. הוא עשוי גם לרשום תרופות להפחתת הזלילה וההקאה שימנעו גם את ההתעסקות במזון או את הדיכאון והחרדה שעשויים להיות קשורים להפרעת האכילה.

הדרכה תזונתית. הרופא או התזונאי ידון אתכם בקביעת שגרה של ארוחות ובחשיבות שבתזונה בריאה.

פסיכוטרפיה. המטפל יכול להציע טיפול התנהגותי קוגנטיבי. גישה זו מבוססת על האמונה כי בעיות רגשיות נובעות מגישות ודרכי חשיבה מעוותות. המטפל יעזור לכם לשנות תפיסות שליליות או שגויות.

ייעוץ משפחתי. ייעוץ כזה יכול לעזור בטיפול בתחושות של אשמה וחרדה בתוך המשפחה שהביאו אולי להפרעות האכילה של הנער או הנערה.

תרופות. רופאים רושמים לפעמים תרופות נגד דיכאון כדי לטפל בהפרעות אכילה. בדרך כלל, הרופאים ירשמו תרופות מסוג SSRI (מעכבים בררניים של ספיגה של סרוטונין) כמו פרוזאק, זולופט, פקסיל, סלקסה ועוד.

אם אתם סובלים מירידה חמורה במשקל או אם אתם מוצאים עצמכם נעים בין אכילה זללנית לבין דיאטה מחמירה שוחחו עם הרופא כדי לגלות האם אתם סובלים מהפרעת אכילה. מאחר שהכחשה לעיתים קרובות היא חלק מהפרעת האכילה, פנייה לייעוץ רפואי תתרחש רק לאחר התעקשות של בן משפחה או חבר. אם הבחנתם בסימנים ותסמינים של הפרעות אכילה אצל בן משפחה או חבר, עודדו את אותו אדם לפנות לרופא.

אנשים הסובלים מאנורקסיה סובלים גם ממספר רב יותר של סיבוכים בריאותיים וסיכון גבוה יותר למוות מאנשים הסובלים מבולימיה. עם זאת, שתי הפרעות האכילה עלולות לגרום לבעיות בריאות רציניות.

אנורקסיה

הסיכון הבריאותי הרציני ביותר מאנורקסיה הוא מוות, גם בגלל ההשפעות של הירידה המוגזמת במשקל וגם בגלל התאבדויות. ההערכות הן כי אחד מכל 10 אנשים החולים באנורקסיה ימות מסיבוכים של ההפרעה. בעיות אחרות כוללות:

מחלת לב. אנורקסיה עלולה לגרום לקצב לב לא סדיר ומכאן לשריר לב קטן יותר. מחלת לב היא גורם שכיח למוות בקרב אנשים הסובלים מאנורקסיה.

שינויים הורמונליים. שינויים בהורמוני הרבייה ובהורמונים המופרשים מבלוטת התריס עלולים לגרום להפסקת המחזור החודשי, עקרות, איבוד מסת עצם והאטה בגדילה.

חוסר איזון של מינרלים ואלקטרוליטים. הגוף שלנו זקוק לרמות הולמות של מינרלים, במיוחד סידן ואשלגן, כדי לשמור על הזרם השומר על פעימות הלב. שיבוש רמות הנוזלים והמינרלים בגוף יוצר חוסר איזון אלקטרוליטי.

נזק עצבי. אנורקסיה עלולה לגרום לנזק למוח ולעצבים, להתקפי כפיון ואיבוד תחושה.

בעיות עיכול. אנורקסיה עלולה לגרום לעצירות ונפיחות.

בולימיה

בעיות הבריאות המוזכרות אינן כה חמורות במקרים של בולימיה, מאחר שרוב האנשים הסובלים מבולימיה שומרים על משקל נורמלי. הסיבוכים עלולים לכלול:

בעיות שיניים וחניכיים. נוכחות החומצה הקיבתית בפה כתוצאה מהקאות קבועות עלולה לגרום לנזק לשיניים ולחניכיים.

רמות אשלגן נמוכות. שלשול נוטה לגרום לגוף להתייבשות ומוריד את רמות האשלגן בדם. מצב זה עלול לגרום לחולשה וקצב לב לא סדיר.

בעיות עיכול. ניסיונות הניקוי (הקאות, שלשולים) עלולים לגרום לגירוי דפנות הוושט ופי הטבעת. שלשולים קבועים עלולים גם הם לגרום לעצירות.

שימוש לא נכון בתרופות. מגוון התרופות ללא מרשם שניתן להתמש בהן במהלך השלשולים וההקאות עלול לגרום להרעלה. ישנן תרופות הכוללות חומרים משלשלים, חומרים מעוררי השתנה, מדכאי תיאבון ואיפקאק - תרופה הגורמת להקאות.

תסמונת הזללנות

הפרעת אכילה זו עלולה לגרום למספר סיבוכים כולל:

- לחץ דם גבוה.
- רמות כולסטרול גבוהות.
- מחלות לב.
- סוכרת מסוג 2.
- מחלות כיס מרה.

הרופאים אינם בטוחים מהם הגורמים המדוייקים להפרעות אכילה. נראה כי מספר גורמים מעורבים בהפרעות, כולל גנטיקה, התנהגות משפחתית ותרבות. בחלק מהמקרים של אנשים הסובלים מהפרעות אכילה, חוקרים גילו כי המערכת הביולוגית במוח השולטת על התיאבון והעיכול אינה מתפקדת בצורה תקינה.

חלק מההסברים עשויים להיות המסרים שהתקשורת במדינות מפותחות ומודרניות מעבירה לאנשים צעירים, במיוחד לנשים. מסרים אלו מדגישים כי רזון הוא מושך. וכדי להיות רזים כמו כמה מהאלילים של בני הנוער והדוגמניות הדקיקות, חלק מבני הנוער עלולים להגיע למשקל שאינו בריא. למרות שחלק מהדוגמניות יכולות להיות גם רזות וגם בריאות, הרי שהבעיות מתחילות כאשר אנשים צעירים אינם מסוגלים לשמור על מבנה גוף רזה ללא ירידה במשקל שאינה בריאה עבורם.

עבור חלק מהאנשים הצעירים, המסר של התקשורת של 'רזון הוא יפה' תורם למבנה גוף מעוות. נערה בת 14, נבונה והגיונית בכל יתר מעשיה, עשוייה להאמין כי 40 קילוגרם הוא המשקל האידיאלי לגובה של 5-foot-4-inch למרות ש- 49 קילו הוא המשקל הממוצע לנערה בגיל זה. בהדרגה, היא תתחיל לפסוח על ארוחות, למנוע מעצמה את הדלק לו זקוק הגוף כדי להתפתח באופן נורמלי, היא תרזה ותרזה, אך עדיין תאמין כי היא שמנה. בסופו של דבר, היא עלולה לסבול מתת תזונה ולהגיע לצורך טיפול באנורקסיה לבית החולים.

הסימנים והתסמינים של הפרעות אכילה משתנים בהתאם לסוגי הפרעת האכילה עצמה, הכוללים:

אנורקסיה נברוזה. הפרעה שהיא במהותה הרעבה עצמית, המתאפיינת בסירוב לשמור על משקל גוף תקין. במקרים חמורים, אנורקסיה עלולה להוות סכנה לחיים.

בולימיה נברוזה. הפרעה זו כוללת אירועים חוזרים ונשנים של אכילה מוגזמת, שאחריהם ניסיונות לנקות את הגוף מהאוכל או ניסיון למנוע את העלייה הצפויה במשקל. אנשים יכולים לסבול מהמצב אך להיות בעלי משקל תקין.

תסמונת הזללנות. המצב מאופיין באירועים תכופים של אכילת יתר ללא הניסיון לנקות את הגוף.

הסימנים והתסמינים לתסמונת הזללנות כוללים:

- אירועים חוזרים ונשנים של אכילה מוגזמת כפייתית שלא נראים אחריה ניסיונות לנקות את הגוף.
- חוסר שליטה על הרגלי אכילה.
- תחושות של אשמה או בושה.
- עייפות.
- כאבי מפרקים.
- מחלת כיס המרה.
- לחץ דם גבוה ורמות כולסטרול גבוהות.

לעיתים קרובות קשה להבדיל בין הפרעת אכילה לבין הגחמות והאופנות החולפות של גיל ההתבגרות. הורים צריכים להיות עירניים לשינויים ממושכים בהרגלים התזונתיים, ולהתמקד פחות בשגעונות המקריים שהם חלק מתהליך ההתבגרות.

נערות רבות, ולעיתים גם נערים, מתחילים בדיאטה, מורידים במשקל ומפסיקים את הדיאטה לאחר זמן קצר. כהורים, יש להיזהר מלטעות ולראות בדיאטות זמניות כהפרעת אכילה. עם זאת, דיאטה עלולה להוות בעיה כאשר הנער או הנערה מפסיקים לעלות במשקל במהלך השנים שלפני גיל ההתבגרות, מאחר שהילד צריך להעלות כ-4.5 קילוגרם בשנה.

התנהגויות אחרות שעלולות להצביע על הפרעות אכילה פוטנציאליות:

- סירוב לאכול ארוחות עם יתר המשפחה.
- ביקורים תכופים לחדר האמבטיה במהלך או מיד לאחר הארוחות (הנער, או הנערה עשויים להוריד את המים בשירותים כדי לטשטש את קול ההקאה).
- התעמלות מוגזמת או התעסקות בלתי פוסקת במשקל.