המשטרה והחיילים בניגריה אונסים נשים ומבצעים פשעי מין אלימים כשהם כמעט ופטורים מעונש, בשל כשלונה של הממשלה להביא את הפושעים לדין ובשל העובדה כי רוב הקורבנות חוששים לדווח על הפשעים. כך טוענים (יום ג', 28.11.06) בקבוצה למען זכויות אדם.
דובר משטרת ניגריה הודה כי מקרי אונס הם אכן בעיה בקרב כוחות הביטחון של המדינה, אך אמר כי הממשלה כבר פועלת כדי להתגבר עליה.
באמנסטי בינ"ל מדווחים על מקרי אונס לכאורה על-ידי כוחות הביטחון אשר מפחידים את הנשים בקהילות שבדרום דלתא ניז'ר וכי המשטרה משתמשת באונס "כאמצעי לעינוי כדי להוציא וידויים בכוח מחשודות במעצר". בארגון, אשר בסיסו בלונדון, תיעדו מקרים של אמהות שנאנסו על-ידי חיילים למול עיני בעליהן וילדיהן, אסירים שעונו ונוצלו מינית כשנאנסו בעזרת בקבוקים שבורים וילדים שהותקפו לאחר שהוריהם נעצרו.
"המציאות הקשה היא, שאם את אישה או ילדה בניגריה שעברה את החוויה הנוראית של אונס, הסבל שלך ככל הנראה ילווה בהפחדה של המשטרה, אדישות מצד המדינה והידע כי התוקף ככל הנראה לעולם לא ישלם על מעשיו", דבריו של מנהל אמנסטי בינ"ל באפריקה, קולוול אולניאן.
רוב האנסים לעולם לא עומדים על דוכן הנאשמים מאחר שקורבנות רבים כאמור חוששות לדווח על המעשים בין היתר מחשש כי משפחותיהן תדחינה אותן וכך גם הקהילה בה הן חיות. העונש לאנס לכאורה עשוי להיות מאסר עולם או מוות אך כאמור לרוב האנסים והפושעים אינם עומדים לדין.
"כשמדווח על מקרי אונס מערכת הצדק נכשלת ורק בכ-10% מהמקרים אכן רואים צדק", כך בדוח של אמנסטי. "הפושעים נמלטים לרוב מעונש, והנשים והילדות אשר נאנסו אינן מפוצות...".
רק כמה שוטרים כבר הורשעו אם כי חיילים מעולם לא עמדו על דוכן הנאשמים על מקרי אונס, כך אומרים באמנסטי ומוסיפים כי ללא רפורמות קיצוניות ימשיכו אנשי הביטחון "ליהנות מחסינות כמעט מלאה".
בממשלה הניגרית טוענים, כי פועלים כעת לחנך את אנשי הביטחון בנושא, אך באמנסטי אומרים כי האונס הופך להיות "מחלה מקומית" בקרב כוחות הביטחון. הדוח "ניגריה: אונס - הנשק השקט" טוען כי סטיגמה, שחיתות ומערכת משפט כאוטית מקשים על האפשרות לסמוך על מי שצריך לסמוך עליו במדינה.
באמנסטי מותחים ביקורת נגד הנשיא אולוסגן אובסנג'ו על שאינו עושה מספיק כדי לעצור את המקרים הקשים ואינו מביא לחקירת המקרים המדווחים של עבדות מינית במסגרת כוחות הביטחון. "כוחות הביטחון השתמשו באונס כדי... לאלץ (נשים) לגלות מידע על מקומם של אנשים מסוימים, להפחיד את הקהילה עד הכנעה, או כעונש קולקטיבי", כך בדוח.
ניגריה השיבה את השליטה האזרחית ב-1999, לאחר עשרות שנים של שלטון צבאי והפיכות, אך חיילים רבים לשעבר נשארו בעלי כוח ושררה. באזורים כגון דלתא ניז'ר דווח על התקפות רבות נגד אזרחים על-ידי חברי כוחות המשטרה או הכוחות המזוינים.
בתוך כך, נשים בצפון המדינה מתמודדות עם סוג אחר של בעיות. חוק השריעה בצפון ניגריה קובע כי קורבנות אונס או משפחותיהן ייענשו אם ידווחו על הפשע במדינה ולא יספקו מספיק הוכחות, הכוללות ארבעה עדים גברים. בדוח של אמנסטי נכתב, כי אם ואב קיבלו 80 מלקות כל אחד לאחר שלא הצליחו לספק לבתם את העדים הדרושים לאחר שדיווחה כי נאנסה.
