|
אבו מאזן, האם יגלה נחישות? [צילום: AP]
|
|
|
|
|
משעל, חותר לנשיאות
|
|
|
|
|
הנשיא הפלשתיני, אבו מאזן, ממשיך בהתייעצויות על-רקע המבוי הסתום אליו נקלע המו"מ עם החמאס על הקמת ממשלת אחדות לאומית, שנועדה להביא לפריצת המצור מעל הרשות הפלשתינית. אמש (2.12.06) נועד אבו מאזן עם שרי החוץ של אוסטריה וגרמניה והאחראי על מדיניות החוץ של האיחוד האירופי, ח'אווייר סולנה ודן עימם בהשלכות המצב הפוליטי ברשות הפלשתינית.
בכירים פלשתינים מסרו ל"אל-חיאת" (3.12.06), כי אבו מאזן הקים ועדה המורכבת מחמישה חברים לבחינת האופציות העומדות נוכח עמדות החמאס שאינן מאפשרות הקמת ממשלת אחדות לאומית שתוכר על-ידי הקהילה הבינלאומית. חברים בוועדה: חברי הועד הפועל של אש"ף יאסר עבד ראבו וסמיר רושה, ראש גוש ה'פתח' בפרלמנט עזאם אל-אחמד וראש מחלקת המו"מ באש"ף סאיב עריקאת. הגורמים הפלשתינים העריכו, כי הוועדה, אשר אמורה להעביר את מסקנותיה בתוך שבוע, תמליץ להכריז על עריכת בחירות מוקדמות לפרלמנט ולנשיאות בתוך שישה חודשים.
עזאם אל-אחמד ציין בשיחה עם כתב "אל-חיאת", כי הוא סבור שהפתרון היסודי למשבר עם חמאס מצוי בעריכת בחירות מוקדמות לפרלמנט ולנשיאות, שכן "גם אם ה'פתח' יפסיד בהן יהיה זה עדיף על המשך המצב הקיים". הוא העריך, כי אבו מאזן יקבל את המלצות הוועדה שיוגשו לו בעניין זה. לדברי סאלח ראפת, מנהיג מפלגת "פידא", החבר הוא בוועד הפועל של אש"ף, הוועדה דנה גם בהצעה לקיים משאל עם על עריכת בחירות מוקדמות. אף הוא סבור, כי הפעם אבו מאזן נחוש בדעתו לקבל החלטות מכריעות נוכח העובדה שהוא העניק לחמאס פרק זמן של שישה חודשים לדיאלוג וזאת ללא תוצאות.
יש לציין, כי גם בחמאס אין שוללים הליכה לבחירות. לא מכבר הביעו בכירים בחמאס לראשונה תמיכה מוצהרת וברורה בהשתתפות התנועה בבחירות לנשיאות, לאחר שזו נמנעה מלעשות כן בשנים 1996 ו- 2005. שר החוץ הפלשתיני, מחמוד א-זהאר הביע בהקשר זה ביטחון, כי החמאס תזכה בכל בחירות שתערכה במישור המוניציפאלי, לפרלמנט ולנשיאות, ובכך סימן את הדרך למועמדותו של משעל מול זו אבו מאזן, יתכן כבר בבחירות מוקדמות ב-2007.
משעל כבר "תופר חליפות" ומחזק את המסר הבונה אותו כמנהיג לאומי בעל שיעור קומה היסטורי, ולצורך זה אף "מגייס" לטובתו את יאסר ערפאת. בראיון לעיתון "אל-חיאת" (12 באוקטובר 2006) הציג עצמו משעל במשתמע כמנהיג הראוי להיכנס לנעליו של יאסר ערפאת, ובניגוד לעבר לא מתח ביקורת על התנהלותו המדינית, אלא העדיף להדגיש את ההמשכיות בנשיאת דגל היעדים הלאומיים עליהם קיים קונצנזוס פלשתיני רחב ובהם: "סיום הסבל והכיבוש, הקמת מדינה פלשתינית לאומית עצמאית בעלת ריבונות אמיתית והחזרת אל-אקצה והמקומות הקדושים".
את דימוי המנהיג החזק תומך משעל בהפגנת כוח ושליטה כמי שמחזיק מאחורי הקלעים בכל החוטים הפוליטיים וכבעל הסמכות העליונה בחמאס לקבלת החלטות במישור הלאומי.