שוטר שהשתתף בפינוי פעיל של מתנחלי גוש קטיף, שמאז הפינוי עבר ועדיין עובר תהליך של התקרבות למסורת ולדת, התלונן כי בחודשיים האחרונים הוא חולם תדיר על סבו וסבתו כשהם לבושים בבגדים מרוקאיים מסורתיים, דופקים על פתח ביתו, אך מסרבים להיכנס.
בשאלה שהפנה לראש ישיבת בית אל ב
פורטל ישיבה קבל השוטר על סיוטים: "הם קוראים בשמי ואומרים לי כי ביישתי אותם, פגעתי בקדושת הארץ ובכבוד התורה, ושאני צריך לכפר על כך". הוא שטח בפני הרב את הדילמה בה הוא נמצא: "מחד-גיסא, אני חש מועקה כבדה על ליבי, המראות של הפינוי חוזרים אלי בהקיץ, ואני חש בושה וכלימה. מאידך-גיסא, אני שוטר הממלא פקודות וזו פרנסתי". את הרב מלמד שאל האם השתתפותו בפינוי כפי שציוותה הממשלה נחשבת לו לעוון, "ואם כן - האם יתקן לי דרך לתשובה ולכפרה?"
בתשובתו הקצרה פתח ראש הישיבה: "בוודאי שאסור היה להשתתף להשתתף בגירוש אף שאתה שוטר וזו פרנסתך, כי אסור להתפרנס מאיסורים של תורה. והמעשה היה אסור ומכוער. צא וראה כמה סובלים המגורשים עד היום".
למרות זאת, כתב הרב מלמד כי "יש תשובה לעוברי עבירה. והתשובה היא חרטה, וקבלה לעתיד שלא תחזור לעשות עבירה זו חס ושלום בעתיד, וגם אם תוכל לפייס את המגורשים עליך לעשות זאת, והשם יסלח לך".
