מה משותף לשחקן ולזמר הלאומי, חתן פרס ישראל, יהורם גאון; לעו"ד גד נשיץ, מבכירי עורכי הדין בארץ, ולמלונאי ניסן חקשורי, מבעלי הקלאב הוטל באילת ובטבריה ומלון-קזינו בלוטרקי שביוון? כולם, מסתבר, מאומנים בארץ על-ידי ראשי השלטון בארצותיהם כקונסולי-כבוד. איך אמר קזבלן? בשביל כבוד צריך לעבוד - והרבה. מסתבר שעשרות קונסולי-כבוד של מדינות, שאותן הם מייצגים נאמנה בארץ, שותפים לאותה אימרה ולמען הכבוד הם, אכן, מוכנים לצאת מגדרם.
יש להם זכויות דומות לאלה המוענקות לדיפלומטים: בתוקף מעמדם המיוחד הם אינם חייבים בשרות צבאי, למרות היותם ישראלים לכל דבר; הם בעלי מכוניות הנושאות לוחית-רישוי קונסולרית, המקנה להם חנייה חופשית ומיוחדת; אך בעיקר הם נהנים משני העולמות: לא רק משרד החוץ הישראלי משתף עימם פעולה ורוחש להם את הכבוד הראוי, אלא גם המדינה, שאותה הם מייצגים, רואה בהם מעין שגרירים, המוכנים לשרת אותה נאמנה וגומלת להם ביד אוהדת ובחום רב.
אל המעמד המיוחד הזה הם הגיעו אם בזכות היותם אישי ציבור ידועים, בעלי ממון ובעלי מעמד במדינת-מגוריהם, ואם בזכות קשריהם המיוחדים עם אותה מדינה שהם מייצגים - בדרך כלל קשרי סחר, תיירות או תרבות.
ראש וראשון לקונסולי הכבוד בארץ ובעולם הוא, מזה שנים, עו"ד גד נשיץ (74), דיקן הסגל הקונסולרי בארץ מאז שנת 1988. בכך הוא ממשיך את דרכו של אביו, פרנץ נשיץ, יליד הונגריה, המכהן בתפקיד קונסול-כבוד של איסלנד מאז שנת 1956. במרוצת הזמן אף הגיע למעמד של נשיא עולמי לקונסולי הכבוד - מעמד שאף ישראלי לפניו לא הגיע אליו. עו"ד נשיץ פעיל מאוד בקיום קשרי המסחר בין איסלנד לבין ישראל ועושה כל שביכולתו כדי להדק את הקשרים בין שתי המדינות. נוסף להיותו קונסול-כבוד, הוא גם נחשב למורם ולרבם של יתר הקונסולים שעימם הוא מקיים קשר הדוק, בזכות כשרונו הארגוני המופלג, הוא משתף אותם בסוד האירועים החגיגיים המשותפים.
בימים אלה הצטרף לסגל הנכבד של קונסולי הכבוד בארץ גם ה"ירוק" וה"טירון" שבחבורה: יהורם גאון (67). מה לזמר ולשחקן הלאומי, חתן פרס ישראל ולסגל הזה? מסתבר ששגרירות צ'ילה בישראל ביקשה ממנו להיענות להצעתה ולמלא את התפקיד מתוקף אישיותו הציבורית העניפה, והוא נענה. גאון קיבל עליו לטפח את קשרי התרבות בין שתי המדינות ובין היתר לדאוג לחילופי אמנים, סופרים ומוסיקאים. כבן למשפחה ספרדית טהורה, השולט בלדינו, טען גאון באוזני כי זוהי, בעצם, השפה הספרדית המקורית והאמיתית והוא גאה על שעלה בידיו לייצג מדינה הדוברת את השפה הספרדית הזו.
יעקב פריגל (77), יליד הולנד, זכה להישג עולמי כקונסול-כבוד: כשנבחר בשנת 1970 לתפקיד, הוא מונה, בו זמנית, לקונסול הכבוד של חמש מדינות: הולנד, גרמניה, שבדיה, דנמרק ונורבגיה. פריגל, שכיהן בעבר כסגן ראש עיריית אילת, הצליח כקונסול-כבוד להתגבר על הבעיות הקשות שיצרו הביטניקים הזרים, שהציפו את אילת בשנות השבעים והוציאו את שמה לרעה בתדמיתם השלילית. בסופו של דבר הם הפכו לאורחים מקובלים בעיר הדרומית ופגיעתם לא היתה עוד רעה. כיום מייצג פריגל רק את נורבגיה - מינוי שאותו קיבל מהמלך הנורבגי. הוא דואג לרווחתם של התיירים הנורבגים הנקלעים לאילת ולפתרון בעיותיהם, מבקר אצל כל תייר כזה המאושפז בבית החולים המקומי והתפרסם בשעתו כאשר אוטובוס מלא תיירים גרמנים התהפך בסיני, תאונה שגבתה שמונה הרוגים ו-22 פצועים. פריגל דאג אז בתפקידו לאשפוזם ולהעברת הגופות למדינתם.
מחרה-מחזיק אחריו אורי פריגל, בנו של יעקב, המכהן כיום כקונסול הכבוד של שלוש מדינות: הולנד,שבדיה ודנמרק. אורי (51), יליד הארץ, מנכ"ל "עיר המלכים" באילת, פרויקט שעשועים של סיפורי התנ"ך בנוסח וולט דיסני, מכהן בתפקידו מאז שנת 2000 ומטפל בעיקר במצוקותיהם של תיירי שלוש המדינות, המאבדים דרכון או כרטיס-טיסה, ובכאלה שהם חסרי ביטוח-בריאות ונקלעים לבית החולים. בעת כזו הוא משמש כמתורגמן לתיירים הזקוקים לעזרה במוסדות שונים בעיר ומסייע להם במידת האפשר.
סם שלזינגר (69) מכהן מאז שנת 2002 כקונסול הכבוד של קרואטיה בישראל ונחשב למי שסלל את הדרך לקשרי שתי המדינות, עוד כאשר היו בחיתוליהם ולא כוננו, עדיין, יחסים דיפלומטיים ביניהן. שלזינגר, ניצול-אושוויץ, עשה כל שלאל ידיו כדי למחוק את התדמית השלילית שיצר משטרו של גנרל תורג'מן, הנשיא הקרואטי הפאשיסטי. לצורך כך הוא יסד את "הליגה לידידות קרואטיה-ישראל", שחברים בה כמה מה"מי ומי" בארץ, כמו הנשיא משה קצב, שמעון פרס, ואנשי ביטחון לשעבר כמו שמעון רומח, שהיה מראשי השב"כ. באמצעות ליגה זו נהפכו היוצרות ושתי המדינות החלו מקיימות קשרי-ידידות הדוקים. הכל בזכותו של שלזינגר, שהיה הראשון לעודד את התיירות הישראלית לקרואטיה. זו תפחה במשך הזמן לממדים ניכרים והפכה למקור-הכנסה לא-מבוטל למדינה הקרואטית. כאחראי על מחסני הלוגיסטיקה באשדוד, מהגדולים במזרח התיכון, תורם שלזינגר רבות לקשרי הסחר בין שתי המדינות.
עדי סטרוד (66), קונסול הכבוד של תאילנד בישראל מאז 1967, "ירש" את התפקיד מאביו, יעקב, שכיהן מאז שנת 1965 כקונסול הכבוד הכללי של מדינה זו בארץ. הסטרודים, מחלוצי ענף הדפוס בארץ, כיהנו במשך שנים רבות, זה לצד זה, באותו תפקיד, והכל בזכותו של מלך תאילנד, בומיבול אדוליידג', שהעריך מאוד את פועלם בתחום הסחר בין שתי המדינות. ברבות הימים, לאחר פטירתו של יעקב סטרוד האב, מילא בנו, עדי, את תפקידו במסירות, והפך בזכות הידע והניסיון הרבים שצבר, ליועץ מיוחד לשגריר התאילנדי בארץ. עוד בטרם כוננו היחסים הוא דאג לאשרותיהם וכיום הוא מטפח את התיירות ההדדית. בין היתר, הוא יבא לבית המלוכה התאילנדי את הזמרת הישראלית רוחמה, שקצרה שם הצלחה רבה, וסייע בעידוד חקר הסרטן במדינה זו. בזכות קשריו ההדוקים עם בית המלוכה התאילנדי, נוהגת הנסיכה של מדינה זו לבקר תכופות בארץ, ולחלופין, גם עדי הוא אורח קבוע של בית המלוכה התאילנדי.
דב רמתי (74), יליד הונגריה וקונסול הכבוד של מדינה זו באילת (העיר הדרומית היא חממה מיוחדת לקונסולי-כבוד ישראלים בארץ, בשל היותה מרוחקת מהמרכז, וכך ממלאים אלה תפקידים דומים לאלה שממלאים הקונסולים בתל אביב) סייע רבות לעובדים הונגרים שנקלעו לאילת ועבדו בה בעבודות שחורות. בין היתר דאג לייצגם בבית המשפט המקומי, התערב למענם כשנעצרו על-ידי המשטרה, או כשנקלעו לסכסוך עם מעבידיהם בארץ, ששללו מהם את זכויותיהם, וסייע להם כשנפלו למשכב. רמתי היה גם היוזם להקמת ברית ערים תאומות בין העיר ההונגרית שופרון לבין אילת.
ניסן חקשורי (57), יליד אירן, הוא האחרון ברשימת קונסולי הכבוד שאותם סיקרנו. חקשורי, מבעליהם של רשתות הקלאב הוטל באילת ובטבריה, של הקלאב אין באילת ושל מלון וקזינו לוטרקי ביוון, מכהן מזה כחודשיים כקונסול הכבוד של גאנה בישראל ואומן לתפקידו זה על-ידי נשיא-גאנה, גיי רולינגס. חקשורי דאג להקמתה של חווה חקלאית ישראלית גדולה בגאנה, שאנשיה הם יוצאי הנח"ל, שלימדו את הגנאים פרק באגרונומיה חקלאית, תוך פיתוח טכנולוגיות חדישות. בד בבד הוא מתערב, חדשות לבקרים, למען עובדים מגאנה, השוהים בארץ באורח בלתי חוקי ומנוצלים על-ידי מעבידיהם בתנאים מחפירים ממש, בעיקר בבתי-מלון באילת.
