נוחי דנקנר, בעל השליטה בקבוצת אי.די.בי, עשוי לבצע את המהלך הבולט ביותר שעשה עד כה בכל הקשור ליצירת ערך מאז רכש את השליטה בקבוצה במאי 2003. חברת דיסקונט השקעות מקבוצת אי.די.בי הודיעה אתמול, כפי שנכתב ב-TheMarker כבר לפני כשבועיים, כי בכוונתה להיפגש עם נציגי קבוצת ברונפמן-פישר כדי לבחון את האפשרות לבצע עסקה למכירת גרעין השליטה (59%) בחברת שופרסל.
הדרך למו"מ בין דיסקונט השקעות לקבוצת ברונפמן-פישר נסללה לפני עשרה ימים, לאחר שמתיו ברונפמן ושולם פישר מכרו את יתרת אחזקותיהם בגרעין השליטה של חברת רבוע כחול ישראל (23.5%) לחברת אלון שבשליטת דודי ויסמן, שרגא בירן, ארגוני הקניות של הקיבוצים וחברת אפריקה ישראל, תמורת 52.6 מיליון דולר. המכירה בוצעה בעקבות מתיחות ממושכת בין קבוצת ברונפמן-פישר לבין דודי וייסמן על ניהול רשת המרכולים.
קבוצת ברונפמן-פישר הודיעה עם מכירת האחזקה ברבוע כחול על כוונתה להשתמש בתמורת המכירה לביצוע השקעות חדשות בתחום הקמעונאות.
לפי הערכות, דיסקונט השקעות צפויה למכור את השליטה בשופרסל לפי שווי חברה של 1.15-1.2 מיליארד דולר, לאחר שפנייה דומה של קבוצת ברונפמן-פישר בנובמבר 2006, לרכוש את השליטה בשופרסל לפי שווי חברה של 1.08 מיליארד דולר, נדחתה על-ידי דנקנר. מאז עלתה מניית שופרסל ב-9.5%.
קבוצת דנקנר-ליבנת-מנור רכשה את השליטה בקבוצת אי.די.בי במאי 2003. מניית שופרסל נסחרה אז במחיר של 8 שקלים ששיקף שווי חברה של 400 מיליון דולר. כיום נסחרת שופרסל במחיר של 17.7 שקל בשווי חברה של 862 מיליון דולר.
ההשקעה בשופרסל רשומה בספריה של דיסקונט השקעות בשווי חברה של 215 מיליון דולר, כך שבהנחה ששופרסל תימכר לפי שווי חברה של 1.15 מיליארד דולר, תרשום דיסקונט השקעות רווח הון של 463 מיליון דולר. חלוקת רווח ההון ממכירת שופרסל במלואו כדיבידנד תזרים לגרעין השליטה באי.די.בי, המורכב מגנדן הולדינגס, אברהם ליבנת, מנור השקעות ושלי דנקנר, 187 מיליון דולר, כלומר 42% מהסכום ששילמה הקבוצה במאי 2003 תמורת 52% ממניותיה של אי.די.בי אחזקות.
רווח ההון הענק הכריע
רווח ההון הענק שצפויה דיסקונט השקעות לרשום ממכירת אחזקתה בשופרסל הכריע, ככל הנראה, את הכף בעד מכירתה ונגד המשך החזקה בחברה.
שופרסל נחשבת בקבוצת אי.די.בי למנוף לפיתוח עסקי נרחב. שופרסל היא אחד המותגים המוכרים בישראל. החברה מחזיקה ב-232 סניפים ובנתח של 35% משוק המזון המאורגן בישראל. מערך סניפים זה ותזרים המזומנים החזק של החברה עשויים להיות בסיס לפיתוח עסקים נוספים המקובלים ברשתות שיווק בעולם, כמו תיירות ואשראי צרכני.
בהתאם למגמה זו חתמה שופרסל על הסכם עם חברת פז ועם חברת לאומי קארד להקמת חברה משותפת שחלקה של שופרסל בה 64% ושתספק אשראי צרכני ותנפיק כרטיס אשראי חדש.
אם אכן תשלים אי.די.בי את מכירת השליטה בשופרסל לפי שווי חברה של 1.15-1.2 מיליארד דולר, היא תקטוף בכך את פירותיה של תוכנית מפנה והבראה שהובילו יו"ר שופרסל אברהם ביגר והמנכ"ל אפי רוזנהויז מיום שמונו לתפקידם.
תחת הנהגתם יושמה תוכנית אסטרטגית מקיפה, כולל מיתוג מחדש של סניפי הרשת, וכמו כן נרכשה חברת קלאבמרקט תמורת 764 מיליון שקל בפברואר 2006. רכישה זו העניקה לשופרסל כוח קנייה אדיר, מיצבה אותה כרשת המובילה בישראל ואיפשרה לה להפעיל לחץ מסיווי לשיפור במחירי הקנייה גם מספקים גדולים.
התוכנית האסטרטגית והגידול בכוח הרכש של החברה הובילו לשיפור ברווחיותה, אבל עדיין מדובר ברווחיות צנועה של 3% מהמחזור כולל החנויות של רשת קלאבמרקט ו-3.5% בנטרול חנויות אלו. עם זאת, נראה שניסיון להעלות את שופרסל לדרגה גבוהה יותר של רווחיות יהיה קשה יותר מהדרך שהחברה עשתה עד עתה.
השיפור ברווחיות נשען, בין היתר, על השתתפות של ספקי הרשת בהסבות המסיוויות של סניפי הרשת לפורמטים החדשים: שופרסל דיל, שופרסל ביג ושופרסל שלי. יתרה מזו, תקוותיו של רוזנהויז להיחלשות משמעותית בכוחן של הרשתות הפרטיות שלוחצות את המחירים בשוק המאורגן כלפי מטה, לא התממשו, כך שנראה שפוטנציאל שיפור הרווחיות ממקור זה נמוך מכפי שהעריך רוזנהויז בשנתיים האחרונות.
נתח השוק של הרשתות הפרטיות, דוגמת חצי חינם, חביב, טיב טעם ורמי לוי, עלה ל-19% ב-2006, בהשוואה ל-17.3% ב-2005. שתיים מהרשתות הקטנות צפויות לחזק את חוסנן הפיננסי: רמי לוי באמצעות הנפקה וטיב טעם בעקבות מכירת 50% ממניותיה לאנטר הולידנגס.
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
