"תודה לאל שהביא לנו את לינדנשטראוס"

"דיברתי בציניות כשאמרתי ששר האוצר לשעבר, אהוד אולמרט, לקח חלק פעיל בתוכנית ההפרטה של בנק לאומי, ואף הכניס בה שינויים. ואכן מיד לאחר אמירה זו, אולמרט זימן אותי אליו ונזף בי בחומרה". כך אמר החשב הכללי ירון זליכה, בכנס הקתדרה ללימוד חוויתי של מוזיאון ארץ ישראל בבית חיל האוויר בהרצליה. זליכה בירך את ביקורתו של מבקר המדינה, השופט (בדימ.) מיכה לינדנשטראוס, ואף אמר: "תודה לאל שהביא לנו את לינדנשטראוס".

כשהוא מלווה באבטחה אישית צמודה, נימק זליכה את הדברים המיוחסים לו על-ידי מקורביו של אולמרט, כאילו לאחר ההפרטה הוא שיבח את מעורבות אולמרט, ורק חודשים לאחר מכן מצא פגם בהתנהלותו בהליכי המכרז.

דברי זליכה באו בעקבות ראיון שנתן השבוע ל-TheMarker עורך דינו של ראש הממשלה, אלי זהר, בו צוטט זליכה כמי שאמר לאחר המכרז, באוקטובר 2005: "מטרת השינויים, כמו גם מטרת המבנה הייחודי של המכרז, היא להגדיל ככל האפשר את מספר המתמודדים הפוטנציאלי ולמקסם לפיכך את תמורת המכירה". כאמור, לדברי זליכה הדברים נאמרו בציניות.

עם זאת אמר זליכה, כי הוא לא מתבטא בעניין בנק לאומי, שכן מדובר במאבק משפטי ולא תקשורתי, ואת דבריו הוא אמר בצורה ברורה במקום שבו היה עליו לומר אותם. זליכה התלונן כזכור על מעורבותו של אולמרט במכרז בנק לאומי בפני מבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס, ותלונתו, החלה את חקירת המבקר בעניין. בתשובה לשאלה בכנס אמר זליכה, כי הוא התריע על המעשים גם בשעת אמת, בעת הדיונים על מכרז בנק לאומי.

הכנס עסק בנושא הון, שלטון ומאבקי כוח, והונחה על-ידי הפרשן המשפטי של עיתון הארץ, זאב סגל. חברי הפאנל היו גם תת-ניצב (בדימ.) עו"ד מירי גולן, תת-ניצב (בדימ.) עו"ד יעקב טרוסמן, העיתונאים מתי גולן ויואב יצחק, וזליכה עצמו.

לדברי זליכה, יחידות האכיפה זקוקות לתגבור משמעותי בכוח אדם ובתקציב, ברמה של תוספת 100% או 200%. כאשר הן יהיו חזקות, התמריץ לחטוא יהיה נמוך כי יתפסו אותך". זליכה הציג בכנס משנה סדורה לגבי המאבק בשחיתות הציבורית, ואמר כי בקרוב יפרסם את תוכניתו הכוללת בעניין זה.

זליכה הסביר כי למאבק בשחיתות שלוש צלעות: שומרי הסף (מבקרי הפנים בגופי הממשלה, היועצים המשפטיים, החשבות הכללית ויחידות האכיפה), המנהלים והדרג הפוליטי.

לדבריו, במרבית משרדי הממשלה מבקרי הפנים נמצאים בדרגה נחותה לעומת המבוקרים שלהם, ולכן נוצר מצב של תלות של המבקר במבוקר. כמו כן, הוא הוסיף, חלק גדול משכרם של מבקרי הפנים אינו קבוע, ויש צורך באישור חודשי של המבוקרים שלהם במשרדים. בכך מתעצמת התלות של המבקרים. זאת ועוד, לדברי החשב, למבקרים אין תקציב נפרד, כך שכל פעולת ביקורת שלהם דורשת אישור של הדרגים המבוקרים.

לגבי היועצים המשפטיים אמר זליכה כי הבעיה היא שהקדנציה שלהם אינה מוגבלת מראש: "באופן טבעי, במשך השנים נוצרות חברויות במקום העבודה. היועצים המשפטיים, כמו מבקרי הפנים, חייבים להתחלף בכל 4-6 שנים. אין דבר כזה שומר סף שלא מתחלף".

בעניין מערכת החשבות הכללית במשרדים, המפוקחת על-ידי החשב הכללי, אמר זליכה: "במערכת זו יש רוטציה ויש תקציב עצמאי נפרד, והיא הותאמה החל ב-2005 לכללי החשבונאות הכלליים. כמו כן הוחל בהטמעת מערכות מידע ERP מתקדמות במשרדי הממשלה".

זליכה קרא להחיל בפועל תקופות צינון על שומרי הסף, כך שלא יוכלו לקבל הצעות קידום מהמבוקרים שלהם. לדבריו, קיימת כיום חקיקה מתאימה, אלא שהיישום שלה לוקה בחסר. הוא הוסיף כי את כל התיקונים של הכשלים שהוא מציע בנוגע לתפקוד שומרי הסף ניתן לבצע בקלות רבה.

לפרסם הסדרי ניגוד העניינים של פקידי ציבור

צלע נוספת של המאבק בשחיתות הציבורית היא זו של ניהול משרדי הממשלה, ובפרט המנכ"לים של המשרדים. זליכה יצא נגד התופעה שלפיה מנכ"לי המשרדים הם משרות אמון, ולכן ניתן למנות אותם מבלי שהציגו כל ניסיון רלוונטי. לדבריו, "בכל חברה ממשלתית, קטנה ככל שתהיה, כל מינוי של דירקטור מחייב אישור של ועדה חיצונית בראשות שופט. יש להחיל הליך דומה גם על מינוי מנהלים כלליים וראשי יחידות".

זליכה קרא לפרסם הסדרי ניגוד עניינים של פקידי ציבור: "אין פסול בניגוד עניינים. לכל אחד יש ניגוד עניינים. גם לי. אלא שיש לפרסם אותם כדי שיהיו שקופים. הסדר ניגוד העניינים שלי מפורסם באינטרנט, כך שכל אחד יכול לראות אותו".

לדברי זליכה, ניתן לעשות מינוי פוליטי, אלא שלצורך מינוי כזה יהיה צורך להראות "כישורים מיוחדים". "אדם אינו פסול אם יש לו זיקה פוליטית, אבל הוא צריך להציג כישורים עודפים על אחרים כדי לקבל את המינוי".

הצלע השלישית של מאבק בשחיתות הציבורית היא הדרג הפוליטי. זליכה הסביר כי "לא שומרי הסף ולא הפוליטיקאים עצמם יודעים מה מותר ומה אסור לפוליטיקאי לעשות. ואז, גם אם אתה מרגיש שמשהו כאן לא בסדר, לא תמיד יש לך מה לעשות עם זה". זליכה קרא לקבוע כללי אתיקה של פוליטיקאים, "אחרת קשה מאוד לבלום אנשים אלה".

מעל הכל קרא זליכה לאנשים בשירות הציבורי לקחת יוזמה ולא לעמוד מהצד נוכח שחיתות. "אם שומרי סף נהפכים לחותמת גומי, אז הם הבעיה עצמה", אמר. עם זאת החשב הכללי אמר כי הוא אופטימי בנוגע למאבק בשחיתות: "השירות הציבורי הוא ברובו זך, טהור ומסור. הליקויים האלה בני תיקון, ונוכל לתקן אותם בקלות".

סגירת תיק מחוסר ראיות אין פירושה שהאדם צח כשלג

גולן אמרה בכנס כי כאשר תיק חקירה נסגר מחוסר ראיות, אין פירוש הדבר שהאדם צח כשלג, ואין להתייחס אליו ככזה: "יכולים להיות בתיק 96% ראיות, וממצאים חמורים ביותר הן ברובד האישי והן ברובד המערכתי". דבריה קוממו את העיתונאי מתי גולן, שאמר כי זה יכול לקרות לכל אחד, וכי אנחנו חייבים לחשוב שמי שנסגר נגדו התיק, ולא היתה לו הזדמנות להפריך את הטענות נגדו בבית המשפט, הוא זך וטהור.

גרוסמן ביקר את התופעה שבה אנשים כמו אריה דרעי ושמעון שבס, שהורשעו בבית משפט, נהפכים לסלבריטאים, פרשנים וכוכבי תקשורת לגיטימיים. "אנחנו חברה שהחליטה להפוך את הזילות לנורמה", אמר.