בית המשפט השלום בראשון לציון קבע היום (ב', 29.1.07) בפסק דין מפורט ותקדימי, כי עבירות הימורים ברשת האינטרנט, אשר הוצע בהן לציבור הישראלי להתנסות בחוויית ההימורים, אלו הן עבירות אשר בגינן יש לתת דין וחשבון בישראל. בפסק דינו מדגים ומנתח השופט הימן אברהם את הדין המקומי כמו גם דין משווה ומגיע למסקנה אחת: המצב בו משדלים ישראלים לעסוק בהימורים ברשת האינטרנט מהווה עבירה על חוקי מדינת ישראל.
החשוד מיכאל קרלטון, אזרח אנגליה, הינו אחד ממנהלי חברה זרה - "ויקטור צ'נדלר" הרשומה ופועלת בגיברלטר ואשר עיסוקה בין היתר בהפעלת אתרי הימורים באינטרנט. שרתי החברה ככל שענין זה רלוונטי לעניין בו אנו עוסקים, ממוקמים בגיברלטר, ולמעשה מרכז פעילותה ועסקיה של החברה, מצויים שם.
היחידה הארצית לחקירות הונאה פתחה בהליכי חקירה נגד החשוד ונגד החברה אותה הוא מנהל, בחשד של אירגון או עריכת משחקים אסורים. לפי חומר החקירה שבתיק החקירה, עולה כי קיים חשד סביר שהחברה והנאשם עסקו באירגון ועריכת הימורים באמצעות האינטרנט. האתר שבבעלותם מכונה VCCASINO"". או בכינוי נוסף "קזינו ויקטור צ'נדלר".
החשדות הן כי כל משתתף המצוי לפני מחשב, המחובר לרשת האינטרנט במקומות שונים בעולם, לרבות בישראל, ונכנס לאתר החברה, יכול לשחק משחקים אסורים, כלשון החוק, ובלשון פשוטה וברורה עוסק בהימורים.
בית המשפט היה דן ארוכות בסוגיית הסמכות המקומית. העובדות מדברות בפני עצמן: שרתי החברה אינם מצויים בשטחה הריבוני של מדינת ישראל, מפעילי האתר לרבות תחזוקת השרתים, אינם פועלים בתחום שטח ישראל והכנסות החברה מההימורים מופקדות בחו"ל. תשלום רווחי הימורים למהמרים זוכים, מועברים מחו"ל ליעדם. הנחת המוצא היא שפעילות החברה בגיברלטר חוקית וההימורים אינם אסורים שם.
אף על-פי כן מצא בית המשפט כי יש בידו הסמכות לדון במעשי ההימורים הללו. ההבדל הבולט לעין, בין מקרה בו נכנס אזרח ישראלי לקזינו בגיברלטר למשל, שם מותרים ההימורים, לבין כניסה לסניף וירטואלי, של אותו בית הימורים, ממקום מושבו מול ספת הטלוויזיה, בביתו בישראל היא שפעילות ההימורים שבגיברלטר, כל כולה נעשית בטריטוריה של מדינה זרה. באשר להימורים מהכורסה בישראל, הרי שיחול דין אחד במקום בו יושב המהמר ודין אחר במקום בו מצוי אתר ההימורים הווירטואלי דהיינו מקום הימצא שרתי האינטרנט.
השופט הימן אברהם מצא כי קיים שוני מהותי משפטי בין שתי הדוגמאות. לדבריו, "אין מהמר ללא מארגן הימורים ואין מארגן הימורים ללא מהמר... הגבול המשפטי הצמוד לגבול הפיסי בין מדינות אינו עושה את ההבדל. ואין נפקא מינה אם המהמרים מצויים בטריטוריה בעלת תחולה משפטית שונה מהמקום בו מצויים האמצעים הפיסיים לקיום ההימורים, דהינו שרתי המחשב".
השופט הרחיב את התחום הטריטוריאלי שבו מפעיל החשוד את עיסקו, ואמר: "בעידן טכנולוגי זה בו אנו מצויים, ולמעשה מצויים אנו בעיצומה של מהפכה היא מהפכת האינטרנט, החודרת לכל תחומי החיים, הרי חובה לערוך שינוי מחשבתי בתפיסת המציאות המשפטית השונה. רוצה לומר כי אף ששרתי המחשב, שהם למעשה הקזינו של צ'נדלר כפי שהוא מכנה עצמו, באתרו שבשפה העברית, מצויים בחו"ל, ומזמינים הציבור הישראלי להמר בקזינו, הרי אין שטחו של הקזינו מצטמצם למיקום השרתים בלבד. התחום הטריטוריאלי רחב הרבה יותר. התחום הוא זה שבו נעשה שימוש אינטראקטיבי על-ידי המהמרים המצויים בכל מקום ומקום ברשת ותוחם את מיקום השרתים".
אשר לסוגיית פרסום ההימורים, מצא בית המשפט כי מחומר החקירה עולה שהפרסום לאתר ההימורים של החברה, נעשה באופן אגרסיבי בתחום המדינה, באתרי אינטרנט ישראלים ובכתבות נרחבות באינטרנט. בפרסומים אלה מצוי תמריץ עז לישראלים להמר באתר של החברה. יתירה מזו, בכתבות המופיעות בחומר החקירה בהן התראיין החשוד, הוא מציין במפורש הפוטנציאל ההימורים הרב הגלום בציבור הישראלי. משום כך, כפי שעולה מחומר החקירה, משקיעה החברה משאבים רבים בעידוד אקטיבי של ישראלים דווקא להמר אצלם. הווי אומר, לדברי בית המשפט, אין מדובר בפרסום אקראי, אלא "במסע פרסומי מתוכנן להפליא הפונה באופן ממוקד לציבור הישראלי ומעודד אותו להמר".
סוף דבר, פסק השופט הימן, החשוד והחברה חשודים בביצוע עבירה של פירסום הימורים אסורים. לנוכח מהות האינטרנט, הרי כל העבירה של אירגון או עריכת הימורים נעברה בישראל.
