בית הדין הרבני ברחובות דחה לאחרונה תביעה של בעל לכפות גט על אישתו או לחלופין לחייבה בתשלום פיצויים על-סך 5,000 שקלים עבור כל חודש של אי הסכמה לקבל גט.
בנוסף, קבע בית הדין הרבני שמכיוון שהבעל ניהל רומן עם אישה אחרת וגם בעבר הבעל ניהל רומנים עם נשים והאישה הסכימה לקבלו בחזרה, אין מניעה שהבעל ישוב לאישתו גם עתה. כמו-כן, בהתחשב בהוצאות המשפט של האישה, פסק בית הדין הרבני כי הבעל ישלם לאישתו 750 דולרים.
הבעל הגיש בבית הדין הרבני האזורי ברחובות תביעת גירושין נגד אישתו בטענה כי הוא בעל אופי שונה, כלשונו, מאישתו, ולכן הם מגיעים למריבות רבות גם בנוגע לדברים קטנים. האישה איננה מעוניינת להתגרש מבעלה לאחר 20 שנות נישואין, וטענה כי הבעל נתן עינו באישה אחרת, שהיא בכלל גויה, ולכן הוא מעוניין לפרק את הנישואין, על-מנת שיוכל לשאת את אהובתו.
במהלך הדיונים, התברר לבית הדין הרבני כי הבעל והאישה האחרת הכירו עוד לפני שנישא לאישתו, ובשל לחץ המשפחה, שלא רצתה שהוא יתחתן עם לא יהודיה, הכיר את רעייתו ונישא לה. אולם במשך כל שנות נישואיו לא זנח את האישה האחרת.
עוד עלה, כי גם בעבר ניהל הבעל קשרים עם נשים אחרות, אך אישתו סלחה לו והיא מוכנה גם כעת לסלוח לו. הבעל רצה לגייר את האישה האחרת, ולכן דרש מבית הדין לחייב את אישתו בגט בטענה כי הבעל הינו ספרדי, והספרדים לטענתו לא קבלו עליהם את "חרם דרבנו גרשום", שלא לגרש את האישה בכוח, ולכן הוא יכול לגרשה אפילו "אם מצא נאה הימנה". כמו-כן, דרש הבעל לחייב את האישה בגט משום שאין לטענתו סיכוי לשלום בית.
בית הדין הרבני דחה את תביעת הבעל מכל וכל, וקבע כי אין זו דרכה של התורה להתיר עוולה - שלאחר 20 שנות נישואין יעזוב אדם את אשת נעוריו לטובת נאה הימנה, כמובן שאין מקום לחייבה בגט. הדיינים הוסיפו, כי אין צורך להרחיב בדבר האיסור לחיות עם נכריה.
בפסק הדין הדגישו הדיינים, כי "חרם דרבנו גרשום", האוסר לגרש אישה בעל כורחה, נפוץ כיום בכל קהילות ישראל ונוהג בכל עדות ישראל.
עם זאת, המתקפה גם...
