שרת החינוך, יולי תמיר, הודיעה (12.2.07) על זכייתו של פרויקט השו"ת (השאלות והתשובות), בפרס ישראל בתחום הספרות התורנית לשנת תשס"ז.
פרויקט השו"ת מכיל כיום את המאגר האלקטרוני הגדול בעולם של הספרות התורנית, יחד עם תוכנת חיפוש ייחודית. המאגר כולל טקסטים מוקלדים ומוגהים מארון הספרים היהודי והינו מהפרויקטים הגדולים ביותר ביהדות שנעשו בשנים האחרונות.
הטקסטים הנכללים בו מכסים אלפי שנות יצירה החל מספרות חז"ל: תלמוד בבלי וירושלמי, ספרות המדרש ועוד, עם ספרות הפרשנות, ההלכה והמנהג של הראשונים, וכלה בספרות השאלות והתשובות הכוללים כ-100,000 פסקי הלכה המשתרעים על פני כאלף שנים מכל רחבי העולם.
בנימוקי השופטים לבחירת קבעו כי צוות הפרויקט יצר במשך 40 שנה את המהפכה הזאת, המשתקפת ב-3 נקודות ייחודיות: שילוב הספרות התורנית עם טכנולוגיות מתקדמות ביותר; פתיחת הספרות התורנית לעשרות אלפי בתי אב ברחבי העולם; זמינות ונגישות קלה ונוחה לנכסי הספרות התורנית לדורותיה. על כל אלה מצאה ועדת השופטים את פרויקט השו"ת ראוי לפרס ישראל בתחום של ספרות תורנית.
תחילת הפרויקט
לידתו של פרויקט השו"ת באמצע שנות השישים ביוזמתו של פרופ' אביעזרי פרנקל ממקימי המחלקה למתמטיקה ולמדעי המחשב באוניברסיטת בר- אילן ואיש מכון ויצמן למדע. היה זה רעיון מהפכני לאגור בזיכרון המחשב את הטקסט המלא תוך פיתוח אינטנסיבי של כלים לחיפוש מילים או ביטויים מורכבים.
בשלביו הראשונים של הפרויקט הוחלט להתמקד בספרות השאלות והתשובות (שו"ת) החובקת זמן ומרחב (מתקופת חתימת התלמוד ועד לימינו אלו ובכל תפוצות הגולה). שו"תים אלו מהווים מאגר אדיר של מידע רבני, היסטורי, סוציולוגי וכלכלי המשקף תקופה של יותר מאלף שנים בחיי העם היהודי בכל מקום שהוא. נוכח ההיקף הגדול של החומר הוקמה ועדה מדעית מייעצת שתפקידה היה לקבוע את סדר העדיפות בקליטת הספרים במאגר הפרויקט בהתאם לחשיבותם, היקפם ונגישותם.
למעלה מארבעים שנה ארכה ברציפות פעילות הקליטה. כיום מכיל בסיס הנתונים עשרות אלפי תשובות ופסקי דין הכלולים במאות ספרים שנכתבו על-ידי מחברים רבים ממדינות רבות, מהמאה העשירית ועד היום. בנוסף לכך הועלתה על המחשב חלקה הגדול של הספרות היהודית הבסיסית כמו התנ"ך, התלמוד הבבלי והירושלמי, המפרשים השונים, הרמב"ם, השולחן ערוך, מדרשי הלכה ואגדה ועוד, כשהנפח הכולל מגיע ל-160 מיליון מילים.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
