|
|
שולמית אלוני. בין החותמים [צילום: בוצ´צ´ו]
|
|
|
|
|
|
|
|
| "הקהילות מתרופפות, האבדן צורב ואין לאלפי המפונים קרקע יציבה להיקלט בה. האם לא למדנו מהניסיון? האם שכחנו שמחנות פליטים מוכי אבטלה הם פצצה חברתית מתקתקת?" | |
|
|
|
|
"אנו תובעים מממשלת ישראל להפסיק מיידית את ההזנחה של ציבור המפונים מגוש קטיף וצפון השומרון", כך קוראת שורה של אמנים וסופרים בעצומה המתפרסמת היום (ד', 14.2.07). "בעת הצורך, ממשלה רשאית לפנות שטחים ואף לעקור ישובים, אך היא גם חייבת להגן על זכויותיהם הפגועות של האזרחים המפונים, לפצותם ולשקמם. זו הערבות ההדדית שאנו כולנו חבים בה, זה צו המוסר והלב, זה צו החוק, זה האני מאמין של הדמוקרטיה", נכתב בעצומה.
על העצומה חתומים שורת אישים בולטים כמו: הסופרים א.ב יהושע, סמי מיכאל, עמוס עוז, אלי עמיר, גדי טאוב, חיים באר ודויד גרוסמן, אנשי הצבא לשעבר איתן בן אליהו, דורון אלמוג, עוזי דיין ועמירם לוין, הפוליטיקאים לשעבר יוסי שריד, שולמית אלוני ואריה לובה אליאב וכן יהושע סובול, ירון לונדון, גילה אלמגור, מוסי רז, ג'נט אביעד, מנואלה דבירי, רות קלדרון ועוד.
"מתיישבי גוש קטיף וצפון השומרון פונו מיישוביהם למען כולנו. חרף זאת, שנה וחמישה חודשים חלפו מאז הפינוי ועדיין אלפי המפונים מוזנחים במגורי ביניים באתרי הקראווילות. אין להם ישובים של קבע, האבטלה גואה, הקהילות מתרופפות, האבדן צורב ואין לאלפי המפונים קרקע יציבה להיקלט בה. האם לא למדנו מהניסיון? האם שכחנו שמחנות פליטים מוכי אבטלה הם פצצה חברתית מתקתקת? אנו מביטים על מצוקת אחינו, כואבים אותה ומוחים על מצבם. הזנחת המפונים מגוש קטיף כעת עשויה לשמוט את הלגיטימציה מהמדינה אם תחליט לבצע מהלכים דומים בעתיד", נכתב בעצומה שנשלחה לראשי המפונים ולגורמים ממשלתיים.
"פינינו אותם בנחישות, מגיע להם שנדאג לזכויותיהם ברגישות", חתמו הסופרים את העצומה.
ועד מתיישבי גוש קטיף הודה לחותמים והביע תקווה שדבריהם "יעירו מהתרדמת, מהאדישות ולעיתים מההתנכרות את המופקדים במדינת ישראל על שיקום קהילותינו".
"איננו מרכינים ראש, איננו מפסיקים לרגע לפעול ונמשיך להיות ציבור יצרני כבעבר, כל שאנו מבקשים הוא שישיבו לנו את אדמתנו הגזולה. לצד הודאתנו על תמיכתכם, נבקש להבהיר שכיום ברור אף יותר מבעבר שאין תכלית שיכולה להצדיק עקירה של קהילות מאדמתן - לא מבחינה מוסרית, לא מבחינה ציונית, לא מבחינה ביטחונית ולא מבחינה יהודית", כתבו המפונים.
על-אף שמדובר במתחם בעל ערך היסטורי ואדריכלי רב, המתחם נמצא מזה שנים במצב של הזנחה מבישה
