סדיקוב הורשע בביצוע רצח בכוונה תחילה

בית המשפט המחוזי בתל אביב הרשיע, פה-אחד (14.2.07), את רמיז בן אליק סדיקוב, אשר נאשם בביצוע רצח בכוונה תחילה. בית המשפט פסק, כי שלושת יסודות עבירת הרצח בכוונה תחילה: הכנה, העדר קנטור והחלטה להמית - הוכחו על-ידי התביעה כדבעי. השופטת מרים סוקולוב כתבה את הכרעת הדין. השופטת ברכה אופיר-תום והשופט ישעיהו שנלר, הסכימו.

בית המשפט מצא, כי גרסת סדיקוב, ובכלל זה דברי עד ההגנה מטעמו ויתר ראיות ההגנה אשר הביאו סניגוריו, עו"ד אבי חימי ועו"ד מיכל רביד, לא כרסמו, ולו במעט, בתשתית הראייתית המוצקה שהקימה המדינה, אשר יוצגה על-ידי עו"ד צחי עוזיאל, ולא עוררו ספק סביר באשמת הנאשם.

סעיפי האישום:

סדיקוב הואשם בביצוע רצח בכוונה תחילה ובחבלה חמורה בנסיבות מחמירות. לפי הראיות שהובאו בפני בית המשפט, ביום 25.10.04, סמוך לשעה 22:03, נרצח גרין יוסיפוב. הרצח בוצע במספר יריות אקדח שנורו בו. הטענה שהועלתה בכתב האישום, ייחסה לסדיקוב את גרימת מותו של גרין בכוונה תחילה, לאחר שהחליט להמיתו, ומבלי שקדמה התגרות בתכוף למעשה. כמו-כן טענה התביעה, כי סדיקוב גרם לחבלה חמורה באנטולי יוסיפוב, אחיו הצעיר של המנוח גרין, כשהוא מצוייד בנשק קר.

המניע לרצח: חוב של 3,000 ש"ח

תחילתו של עניין בחוב בסך 3,000 ש"ח שלווה אחיו של הנרצח, אנטולי, בחודש אוגוסט 2004. אנטולי וסדיקוב הסכימו כי אנטולי יחזיר את סכום ההלוואה בתשלומים. בחודש אוקטובר, משלא פרע את חובו, פנה סדיקוב אל אחיו הגדול של אנטולי, המנוח גרין, והודיעו לו על חוב אחיו. גרין הבטיחם כי ישוחח עם אנטולי ויטפל בהחזרת החוב.

ביום 10.10.04 פגש סדיקוב באנטולי בבית קפה ותקף אותו בגין אי-החזרת החוב. אנטולי סיפר על כך לאחיו וביקש ממנו להגיע למקום. כאשר הגיע גרין, ניגש אל סדיקוב יחד עם אנטולי, ובין השלושה התפתח דין ודברים בנוגע לחוב.

ביומיים לאחר מכן הגיע סדיקוב לבית קפה ופגש באנטולי. סדיקוב הגיע כשהוא מצוייד בסכין, ניגש אל אנטולי, אחז בצווארו, דקרו בגבו ונמלט מן המקום. כתוצאה מכך, איבד אנטולי את הכרתו והובהל לבית החולים "לניאדו".

סדיקוב שלח שליח אל גרין, לאחר הדקירה, וביקש למצוא מוצא. מאחר וגרין הביע אי-נכונות לכל פשרה שהיא בעקבות הדקירה, גמלה בליבו של סדיקוב ההחלטה לרצוח את גרין. בשעות הערב של ה- 23.10.04, הגיע סדיקוב לסביבת ביתו של גרין, כשהוא מצוייד באקדח טעון. לאחר שהמתין במשך הלילה וגרין בושש להגיע, עזב את המקום.

תכנון הרצח

יומיים לאחר מכן, ביום 25.10.04, בשעות הערב, הגיע סדיקוב בשנית לסביבת ביתו של גרין, מצוייד באקדח ורכוב על קטנוע גנוב, והמתין לגרין. בשעה 22:00 לערך, הבחין סדיקוב בגרין ירד מביתו, קרב אליו עם אופנועו וירה בו מספר כדורים. גם לאחר שגרין נפל לארץ, לא פסק סדיקוב מלירות בו כדורים נוספים. כתוצאה מהירי, חדרו שני קליעים לגבו של המנוח, קליע אחד חדר למפשעתו, קליע נוסף חדר לצד השמאלי של הגב, שני קליעים פגעו בברכיו. גרין מת במקום. סדיקוב נמלט מן המקום על הקטנוע, ניקה אותו ונטשו. את הקסדה והאקדח השליך לפח אשפה.

הכרעת הדין

בית המשפט קבע מפורשות, כי לאחר בחינה מדוקדקת של מכלול ההודאות, נסיבות גבייתן, ועמידתן במבחני המהימנות שנקבעו בפסיקה, בא הוא לכלל מסקנה חד-משמעית כי הודאות סדיקום, אמת הן, ובהתאם לכך, משקלן הינו גבוה ומשמעותי ביותר. אל ההודאות מצטרפות יתר ראיות התביעה ונוצרה תשתית ראייתית מוצקה אשר יש בה כדי לבסס את המיוחס לסדיקוב בכתב האישום.

בית המשפט לא מצא כל מקום לספק באשר לראיות שהוצגו בפניו. השופטת מרים סוקולוב כתבה הכרעת דין המתפרשת על כ-80 עמודים, בהם פירטה כל ראיה ועובדה לפרטי פרטים. בסופו של דיון הציעה לשני שופטי ההרכב הנוספים, השופטת ברכה אופיר-תום והשופט ישעיהו שנלר, להרשיע את סדיקוב בשתי העבירות: רצח בכוונה תחילה וחבלה חמורה בנסיבות מחמירות.

הכרעת הדין התקבלה כאמור פה-אחד.