חברת אל על חויבה, בבית המשפט לתביעות קטנות, לפצות נוסע שרכש כרטיס טיסה. הפיצוי נדרש היות ואל על לא יידעה את הנוסע כי הטיסה מבוצעת במסגרת הסכם קוד-שרינג. הנוסע ידע כי המוביל הינה אל על, כשבפועל, הטיסה בוצעה על-ידי חברת לוט הפולנית. אל על הגישה לבית המשפט המחוזי בקשת רשות ערעור על פסיקה זו.
הסדרי קוד שרינג הם הסדרים של שיתוף פעולה בין חברות תעופה, לפיהם מציעות חברות התעופה בשמן שירותי תובלה תוך שימוש בשירותים של חברת תעופה אחרת - דהיינו הטיסה אינה מבוצעת במטוסי החברה המציעה, אלא באמצעות חברת תעופה אחרת, הפועלת באותו קו.
אל על טוענת בבקשת הרשות לערער, כי בית המשפט שגה בחייבו אותה לפצות את הנוסע. לטענתה, בהתאם לתקנות שירותי תיירות מוטלת על סוכן הנסיעות החובה להודיע לנוסע את זהות המוביל האווירי, ולא על המוביל עצמו. אין בחקיקה כל הוראה המחייבת את המוביל בכך. לטענת אל על, ההחלטה עקרונית ביותר לחברות התעופה. פסיקתו של בית המשפט חותרת תחת המטרה העסקית והציבורית לשמה נוצרו הסדרי קוד שרינג בין חברות התעופה.
השופט חגי ברנר פסק לתובע פיצוי בגין עוגמת נפש בסך 900 ש"ח, כעלות הטיסה לוורשה. בית המשפט דחה את טענתה של אל-על, לפיה אין לה כל דרך להודיע לנוסע על כך שחברת תעופה אחרת תבצע את הטיסה. לדבריו, אל-על יכולה לציין על גבי כרטיס הטיסה שהיא מנפיקה, שהטיסה תבוצע בקוד שרינג במילים פשוטות ולא בקוד המובן אך ורק לסוכני הנסיעות.
