התלמיד האתיופי הכי שקדן

החברה בישראל מתייחסת לבני העדה האתיופית כקהילה בלתי מפותחת, שקשיי השתלבותם בחברה נובעים מעצם היותם שמרנים וסגורים בתוך הקהילה הפנימית שלהם. רוב החברה הישראלית אינה מכירה מספיק את הקהילה הזו על מנהגיה ומסורתה ארוכת השנים. כך עולה ממחקר שערכה ד"ר יעל וילצ'יק אביעד מהמכללה האקדמית יהודה ושומרון באריאל.

המחקר בחן את הקשר שבין פער תרבותי לבין הצלחה בלימודים, בקרב תלמידים יוצאי אתיופיה ותלמידים יוצאי חבר המדינות, לעומת תלמידים ישראלים ותיקים. המחקר כלל 490 משתתפים מ-13 פנימיות שונות ברחבי הארץ. המשתתפים היו תלמידים בכיתות ח'-י"ב, 52% מהנחקרים היו בנים ו-48% מהנחקרים בנות.

הממצאים היו מפתיעים: 61.7% מהתלמידים האתיופים ו-68.1% מהתלמידים יוצאי חבר העמים נמצאו כמתמידים בלימודים, לעומת 52.4% מהתלמידים הישראלים.

ד"ר וילצ'ק אביעד אמרה כי בהתבסס על הפער התרבותי, הציפייה הייתה כי התלמידים האתיופים יהיו בעלי רמת ההתמדה הנמוכה ביותר והישראלים יהיו בעלי רמת ההתמדה הגבוהה ביותר. "מסתבר, כי בני העדה האתיופית מעוניינים להשתלב בחברה ומכירים בחשיבות הלימודים ועל כן מתמידים יותר בלימודים. דווקא הפער התרבותי הוא זה שמדרבן ודוחף את הנערים להתקדם ולנסות לעלות בסולם החברתי", אמרה החוקרת.

מספר הסטודנטים יוצאי אתיופיה הלומדים במכללה באריאל הוא הגדול ביותר מבין המוסדות האקדמיים בארץ, רובם לומדים לימודים אקדמיים, חלק ניכר מהם במקצועות ההנדסה והמדעים.

כנס בנושא זה יתקיים בשבוע הבא במכללת יהודה ושומרון באריאל. המושב הראשון בכנס ייתן חשיפה להיסטוריה של הקהילה, להבדלים בין המנהגים היהודיים השונים ויאפשר לפתוח פתח אל תוך עולמם של בני הקהילה האתיופית. המושב השני של הכנס יעסוק בסיפורי ההצלחה בקרב הקהילה האתיופית ויארח כמה מבני העדה שיציגו את הדרך שלהם להצלחה בחברה הישראלית.