הפוך לדף הבית אימייל אדום
    |  
ראשי יומן ראשי בלוגים אקטואליה בעולם סקופים ספורט משפט כלכלה בריאות המגזין
רשימות  |  ארכיב יומי  |  כל הקישורים  |  סיפורים חמים  |  משובים  |  נדל"ן  |  תגיות  |  פורומים  |  ספרייה מקוונת  |  בימה חופשית  |  מיוחדים  |  ערוצים נוספים
חדשות
ראשי  /   חברה ומשפחה  חדשות טובות  ממשל    |  שתף:    |    |  דוא''ל:    |  הדפסה: 
פורומים
חברה ומשפחה
חדשות טובות
ממשל
ביטוח ופיננסים
כלל פיננסים
כלל פיננסים
הרשמה לניוזלטר
הרשמה ל-SMS
מועדון +
כסף רופאים שמאים יועצים אדריכלים
שופטים עורכי דין עיתונאים רואי חשבון
 
 
 
 
 
בלוגרים News1  /  דעות ▪ כתבות ▪ תחקירים
 
גדול עליהם
10/11/2012   |   אורן פרסיקו
 
 
 
אורי שגיא והפליק פלאק של שלי יחימוביץ'
10/11/2012   |   יוסי דר
 
 
 
למה אתה מחכה, בנימין נתניהו?
10/11/2012   |   רון בריימן
 
 
 
רוץ אולמרט, רוץ
10/11/2012   |   יואב יצחק
 
 
 
לרוסיה תפקיד בהצלת העולם
10/11/2012   |   שמעון פרס
 
 
 
 
לרשימות נוספות לבימה חופשית לרשימת הכותבים
 
 
אנדרטה לנספי עולי אתיופיה נחנכה בהר הרצל
מאת: מתי טוכפלד  |    |  עגל הזהב עיתונות בע"מ  |  תגובות
[צילום: פלאש 90]

[צילום: יצחק אלהרר, סקופ 80]

[צילום: יצחק אלהרר, סקופ 80]

עידן יוסף
התלמיד האתיופי הכי שקדן

"לשנות את המדיניות כלפי קהילת יהודי אתיופיה"
גלית יצחק
כך אמר שר הבריאות בפגישה עם מטה המאבק למען שיוויון חברתי ליהודי אתיופיה בישראל * בן-יזרי: "אני, כשר בממשלה, מצר על התדמית השלילית והשגויה שנוצרה בציבור"
לרשימה המלאה

   רונן ליבוביץ
עולים מאתיופיה ישולבו בשירות המדינה

ראש הממשלה אמר באירוע כי "מורשת גבורתם, תפארתם וקורבנם היקר של עולי אתיופיה זוכה היום להנצחה ממלכתית"

▪  ▪  ▪
במזג אוויר סוער, חנך היום (ד', 14.3.07) משרד הקליטה את האנדרטה לזכר יהודי אתיופיה שנספו בדרכם מסודן לישראל. הקמת האנדרטה היא פרי החלטה של ממשלת ישראל להנציח את זכרם של יהודי אתיופיה במסעם דרך סודן לישראל. במהלך השנים, נעשה מאמץ מתמיד על-ידי שרי הקליטה לדורותיהם, בשילוב בני הקהילה, ליישם את ההחלטה ולקדמה בדרך ההולמת והמכובדת ביותר להנצחת זכרם של הנופלים.

טקס חנוכת האנדרטה נערך בהר הרצל שבירושלים, במעמד ראש הממשלה, אהוד אולמרט; השר לקליטת העלייה, זאב בוים, יו"ר ההסתדרות הציונית, זאב ביאלסקי, קייסים ונכבדי העדה. הקייס ברהן שמשפחתו נספתה בדרכה ארצה ליווה את רה"מ ושר הקליטה בטקס הסרת הלוט ונשא ברכה בשפת הגעז - שפתם הרוחנית של קהילת יוצאי אתיופיה.

ראש הממשלה, אהוד אולמרט, אמר באירוע כי "מורשת גבורתם, תפארתם וקורבנם היקר של עולי אתיופיה זוכה היום לציון, להנצחה ממלכתית ולאנדרטת זיכרון בהר הרצל. מדינת ישראל השקיעה מאמצים ומשאבים גדולים מאוד בקליטתם של עולי אתיופיה, ואני מבטיח כי היא תוסיף ותשקיע ככל שיידרש".

השר זאב בוים אמר כי "היום אנו מביאים לסיומו חוב היסטורי כלפי בני הקהילה וכלפי עם ישראל כולו. עתה ל-4,000 מיהודי אתיופיה שנפלו בדרכם להגשים את חלום הציונות יש מקום של נצח. האנדרטה שאנו חונכים היום היא סמל לניצחון הרוח, סמל להכרתה של מדינת ישראל בבניה ובנותיה ששילמו בחייהם כדי לעלות לישראל וסמל לקשר הבל יינתק בין האדמה הקדושה והעם היהודי בארץ ובתפוצות. זהו מפעל הנצחה ראוי לקהילה מיוחדת במינה ציונית ושורשית".

בשנים 1984-1983 החלה תנועת יציאה המונית של "ביתא ישראל" מן הכפרים באזור גונדר לעבר סודן. יהודי אתיופיה שחלמו כל השנים לעלות לארץ הצליחו לברוח מאתיופיה במטרה להגיע לארץ ישראל. השמועה ש"הולכים לירושלים" הביאה אלפים מיהודי אתיופיה לעזוב את בתיהם בחשכת לילה, ולצעוד בחשאי לעבר המדבר לעבר גבול סודן.

בדרכי הבריחה ובמחנות בסודן סבלו יהודי אתיופיה ממעשי שוד, רצח, אונס, רעב ומחלות. כ-4,000 מבני העדה נספו בניסיונם לעלות ל"ארץ ירושלים". רבים אף לא יכלו לקבור את יקיריהם בקבורה יהודית מפחד השודדים במדבר ומאימת השומרים הסודנים.

בנובמבר 1984 החל "מבצע משה", המבצע הממלכתי הראשון להעלאת יהודי אתיופיה. מבצע החילוץ היה חשאי ובמסגרתו הועלו לארץ כ-8,000 מיהודי אתיופיה, ברכבת אווירית של מטוסים ישראלים.

העלייה דרך סודן התאפשרה בעקבות הסכם שבשתיקה, שפרטיו היו ידועים רק לבכירים מעטים בסודן ועל יהודי אתיופיה היה אסור לחשוף את זהותם היהודית.

אולם המבצע הסתיים בטרם עת, בעקבות הדלפה לעיתונות בישראל בדבר עלייתם החשאית של יהודי אתיופיה. במשך שנים רבות נשארו משפחות רבות קרועות ומפולגות עד ל"מבצע שלמה" שנערך במאי 1991. הממשלה דאז, אישרה את המבצע להעלאת היהודים. מטוסים ישראלים הביאו ברכבת אווירית תוך 36 שעות 14,324 עולים. מבצע הצלה זה נחשב לאחד האירועים המרגשים של מדינת ישראל והעם היהודי.

הקהילה האתיופית בארץ מונה כיום 110,495 אלף נפש, מתוכם 75,969 עולים שעלו מאז שנות ה-80 ו-34,526 ילדים שנולדו בארץ המהווים 31.2% מכלל יוצאי אתיופיה.

מאז גלי העלייה של שנות ה-80, מבקש המשרד לקליטת העלייה להנציח את זכרם של יהודי אתיופיה שנספו בדרכם ארצה. המשרד הקים בשנת 1989 בשיתוף קק"ל והסוכנות היהודית אנדרטה זמנית בקיבוץ רמת רחל בירושלים שם נערך מידי שנה טקס יום הזיכרון לזכר הנופלים. בסוף שנת 2003 קיבלה ועדת השרים לענייני עלייה, קליטה ותפוצות את המלצת שרת הקליטה דאז, ציפי לבני להקים בהר הרצל אנדרטה להנצחת יהודי אתיופיה שנספו בדרכם לציון. עוד נקבע ע"י הממשלה כי טקס יום הזיכרון לנספים יהיה טקס ממלכתי שיצוין ב"יום ירושלים" ובו ייתייחדו בני העדה עם הנופלים בהשתתפותם של ראשי מדינת ישראל.

צוות מיוחד של המשרד לקליטת העלייה, באמצעות האגף הבכיר לקליטה בקהילה בהשתתפות משרד הביטחון, מנהל מקרקעי ישראל, ההסתדרות הציונית העולמית אשר הקצתה את השטח, נציגי עיריית ירושלים ונציגי בני העדה ליווה את תהליך הקמת האנדרטה. אגף ההנצחה של משרד הביטחון נענה לפניית משרד הקליטה וריכז את ההבטים הטכניים הנוגעים לתכנון ולעיצוב האנדרטה. משרד הקליטה השקיע בפרויקט כ-3.5 מיליון ש"ח.

לצדו של צוות זה הוקם צוות מיוחד של יוצרים ואומנים מבני העדה שליוו את תהליך עיצובה ותכנונה של האנדרטה מראשיתה ובמאי 2005 התקיים טקס הנחת אבן הפינה בהר הרצל.

האנדרטה הממוקמת בחלקו הדרומי של ההר, עוצבה ע"י האדריכל גבריאל קרטס אדריכל בעל שם, שאחת מעבודותיו המפורסמות היא המדרחוב בזכרון יעקב. משרד הקליטה העמיד ליצדו סטודנט לאדריכלות, בן הקהילה, מר צורי אליאס אשר סייע בעבודת תכנון האנדרטה.

האומן והצייר מר עלמו אשטה תכנן את עבודת האיורים ולצידו שורה של יוצרים וסופרים, בני הקהילה שעבודותיהם משולבות באנדרטה. בנוסף, שולבו מונולוגים שנכתבו ע"י בני הקהילה המתארים את ההווי בכפר האתיופי, הדרך והשהייה במחנות הפליטים בסודן והחלום על ירושלים.

הקו התכנוני של האנדרטה הוא רב מימדי ומתייחס לאלמנטים המאפיינים את המסע לישראל-בהם נוף המדבריות ובקתות העץ. במימד אחד הוא מעניק תחושה של מבט מירושלים אל עבר אתיופיה וסודן, תוך שימוש באבן, בטון וצמחייה.

בממד אחר, נותן תחושת נגיעה בשורשי התרבות והמורשת של בני העדה, תוך שימוש ברגבי עפר, גזעי עצים ואבן, ובמימד נוסף, מוביל אל הבקתות ושרידי הכפרים, שנשארו מאחור יחד עם הסיפור האופטימי של השיבה לציון.

כל הממדים משתלבים יחד למקום התייחדות אישי ואינטימי מצד אחד ובו-זמנית מקום התכנסות לקהל רב משתתפים, המבקשים להנציח את זיכרון הגבורה והאובדן של אלפים מיהודי אתיופיה שנספו בדרכם לארץ ישראל.

לדברי האדריכל קרטס, האנדרטה מסמלת את הזיכרון ואת הרצון להנציח את הנספים מצד אחד, ומצד שני את מביאה לידי ביטוי את הערכים, המורשת והחלום של יהודי אתיופיה לציון-ירושלים.

היום, עם השלמת בנייתה של האנדרטה, יוכלו בני העדה האתיופית להתייחד עם זכרם של אלו שלא זכו להגשים את החלום. האנדרטה תשמש מקום התכנסות ממלכתי לבני הקהילה ותהיה פתוחה לציבור המבקרים בהר, תוך שימור המאפיינים של הר הרצל.


התפתחויות נוספות 
נתונים חדשים שמפרסמת האגודה ישראלית למען יהודי אתיופיה, מעידים על עלייה דרמטית במספר בעלי השכלה בקרב יוצאי אתיופיה. מהנתונים עולה כי שיעור בוגרי 13 שנות לימוד ויותר בקרב יוצאי אתיופיה עלה פי 2.5% בשנים 1995-2005, והוא עומד כיום על 15%. שיעור נעדרי כל השכלה הצטמצם ב- 13%, והוא עומד כיום על 42%. אחוז מסיימי 12 שנות לימוד עלה ב- 9%, כמעט הכפיל עצמו, והוא עומד על 20%. מספר האקדמאים יוצאי אתיופיה נאמד כיום ב- 2,500-3,000 אנשים בערך.
05/11/2006  |  מירב לוי  |  חדשות
23,277 תיקים פליליים נפתחו לבני 20-12 במהלך שנת הלימודים תשס"ג (2003), כך עולה מנתונים חמורים שמפרסמת (יום ב', 4.12.06) הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה שמפרסמת לראשונה נתונים מסוג זה במסגרת שיתוף פעולה עם משטרת ישראל.
04/12/2006  |  עידן יוסף  |  חדשות
תאריך:  14/03/2007   |   עודכן:  14/03/2007

News1 מחלקה ראשונה :  ניוז1 |   |  NEWS1 |  חדשות |  אקטואליה |  תחקירים |  משפט |  כלכלה |  בריאות |  פנאי |  ספורט |  הייטק |  תיירות |  אנשים |  נדל"ן |  ביטוח |  פרסום |  רכב |  דת  |  מסורת |  תרבות |  צרכנות |  אוכל |  אינטרנט |  מחשבים |  חינוך |  מגזין |  הודעות לעיתונות |  חדשות ברשת |  בלוגרים ברשת |  הודעות ברשת |  מועדון + |  אישים |  פירמות |  מגשרים |  מוסדות |  אתרים |  עורכי דין |  רואי חשבון |  כסף |  יועצים |  אדריכלים |  שמאים |  רופאים |  שופטים |  זירת המומחים |