רווית גרוס שכרה דירה בכרמיאל מעדנה לוטן, מחודש אוקטובר 2005 ועד לחודש אוקטובר 2006. הדירה נפגעה מטיל במלחמת לבנון השנייה, וגרוס נאלצה לברוח, כל עוד נפשה בה, חודשיים לפני תום מועד השכירות וביטלה שני צ'קים. הדבר לא מצא חן בעיני לוטן שתבעה את גרוס בבית המשפט לתביעות קטנות בעכו בסכום של 4,090 שקל. לדבריה, גרוס השתמשה במלחמה כתירוץ להפר את החוזה, והודיעה כבר בחודש מאי אשתקד שתעזוב את הדירה לפני הזמן. לוטן הסכימה לכך בתנאי שימצא דייר חלופי ולא ייגרם לה נזק כספי. בכתב הגנה טענה גרוס, שהדירה נפגעה קשות מטיל ולא ניתן היה להתגורר בה. היא הודיעה ללוטן שעליה להסדיר את הנושא מול מס רכוש וזו הגיעה לדירה כעבור שבוע. בצר לה, עזבה את הדירה ועברה להתגורר עם בנה בן השנתיים וחצי בבית הוריה ובהמשך שכרה דירה אחרת.
בדיון בפני שופט בית המשפט לתביעות קטנות בעכו, וויליאם חאמד, שהתקיים לפני שבועיים, חזרה גרוס על הטענה שהדירה ניזוקה מטיל ולא היתה כשירה לשימוש. לדבריה, לא תכננה לעזוב את הדירה אלא התכוונה להתגורר בה עד תום תקופת השכירות ואנשי מס רכוש הודיעו שאינה יכולה לטפל בנושא הפיצויים אלא בעלת הדירה. גרוס ביטלה שני צ'קים לאחר שלא התגוררה בדירה ההרוסה ואת המפתחות מסרה מאוחר יותר ללוטן.
בפסק הדין קבע השופט חאמד, שעדותה של רווית גרוס מהימנה וכנה ומשקפת את מה שאירע בזמן האירוע. "לא שוכנעתי שהנתבעת החליטה עוד בחודש מאי 2006, להפסיק את ההתקשרות עם התובעת, אלא שהדבר אירע במפתיע לאחר פגיעת הטיל בדירה והפיכתה לבלתי ראויה לשימוש. הפסקת השכירות לא היתה מרצונה של הנתבעת אלא עקב נסיבות שאינן בשליטתה, ואלה הם תנאי המלחמה ותוצאותיה, כאשר טיל שפגע בדירה אילץ את הנתבעת לעזבה מיד, לאחר שהפכה ללא כשרה לשימוש".
לדברי השופט, אין זה צודק ונכון לחייב את גרוס בתשלום דמי שכירות עבור תקופה שבה לא התגוררה בדירה מסיבות שאינן בשליטתה. העובדה שביקשה מלוטן להגיע לכרמיאל ולהסדיר את העניין מול רשויות המס, וזו לא הגיעה, מלמדת על רצונה להמשיך ולהתגורר בדירה לו תוקנו הנזקים". השופט הוסיף שאין לצפות מגרוס להמציא שוכר חלופי לדירה שאינה ראויה לשימוש. התביעה נדחתה ובנסיבות העניין לוטן לא חויבה בהוצאות.
בוודאי לא בארצות הברית שנקראה בפי מהגריה היהודיים המזרח אירופים "א-געלדענע מדינה", מדינת הזהב
