המלחמה על ההיסטוריה. רשות הארכיאולוגיה של מצרים יוצאת, על-רקע חג הפסח, במסע תקשורתי שנועד לשמוט את הקרקע מתחת לסיפור התנ"ך על יציאת מצרים. ד"ר זאהי חוואס, מבכירי הארכיאולוגים והאג'יפטולוגים בעולם, ערך תדרוך לעיתונאים מערביים באתר חפירות בצפון סיני, וטען בפניהם כי גרסת התנ"ך אינה אלא מיתוס, הנעדר כל ביסוס היסטורי. "לא אכפת לי אם הם (היהודים) יתעצבנו, זה המקצוע שלי כארכיאולוג, ואני צריך לומר להם את האמת. אם הם יתעצבנו, זו לא הבעיה שלי", אמר.
צוות בראשות ארכיאולוגים מצריים, שחפר בצפון סיני, מצא עדות ללבה שהתפרצה מהר געש בים התיכון 1,500 שנה לפני הספירה, ואשר הרגה 35,000 איש בכפרים במצרים ובארץ ישראל. ד"ר מוחמד עבד אל-מקדס העלה בהקשר זה תיאוריה חלופית לסיפור התנ"כי. "יתכן שפרעה טבע (בהתפרצות הר הגעש) וכל צבאו חוסל. זה היה אסון, והמצרים לא נהגו לתעד את האסונות שפקדו אותם".
חלק מתופעת העפירו
הקוראן מזכיר את סיפורם של בני ישראל במצרים וגם את המעבר דרך הים, ואולם בגרסה שונה מזו של התנ"ך. בפרשת "ממרום החומה" נכתב: "הכינו את בני משפחת פרעה בשנות בצורת ובמחסור ביבול, למען יזכרו... אז שלחנו את המבול עליהם ואת הארבה ואת הכינים ואת הצפרדע ואת הדם - אותות מוצגים אחד-אחד. אך הם מלאו שחץ והיו קהל חוטאים. כאשר פקד אותם, אמר, משה, קרא למעננו אל ריבונך בשם בריתו איתך ואם תסיר את הנגע מעלינו, נאמין לך ונשלח איתך את בני ישראל. אך כאשר הסרנו מעליהם את הנגע לזמן מה לא עמדו בדיבורם. אז לקחנו נקמתנו מהם והטבענום בים, כי הכחישו את אותותינו... והעברנו את בני ישראל את הים".
היסטוריונים סבורים, כי כניסת בני ישראל לארץ הייתה חלק מתופעת העפירו (ניתן לקרוא זאת גם עבירו, חבירו או חפירו, כיוון שהאותיות הללו מתחלפות בכתב המצרי) המוזכרת בתעודות רבות מן המזרח התיכון במאה ה־15 לפנה"ס. הדמיון הרב בין "עפירו" ל"עברים", כמו גם התעודות המלמדות על פלישתם לארץ־ישראל, מסייעות לטענה שבני ישראל נכנסו אז לארץ, ומשמע שהם גם יצאו ממצרים באותה תקופה. היסטוריונים אחרים מעלים את הסברה, לפיה זמן יציאת מצרים חל בימי רעמסס השני, שחי במאה ה־13 לפנה"ס או בתקופת שלטונו של בנו פרעה מרנפתח. תזה זו מסתמכת על ממצאים מהכניסה לארץ ובמיוחד על שינוי בולט במקומות היישוב בארץ ישראל ובמאפייניהם, דבר שיכול ללמד על התנחלות עם חדש לארץ ישראל.
