השימוש בתחבורה הציבורית בישראל היה גבוה יחסית למדינות האיחוד האירופי בשנות התשעים, אולם פחת מאוד בשנים האחרונות. כך עולה (ג', 10.4.07) מקטע מתוך דוח בנק ישראל לשנת 2006, שיפורסם במלואו מחר.

"בעוד שבמדינות האיחוד מקובל, בתוך המטרופולין, השימוש באוטובוסים חשמליים וברכבות תחתיות - אמצעי הסעת המוניים שכמעט אינם רגישים לגודש בכבישים - ונתח השימוש באוטובוסים מכלל הקילומטר-נוסע אף יורד עם העלייה ברמת החיים, הרי בישראל עדיין מקובל השימוש באוטובוסים בלבד, והשימוש ברכבות מועט מאוד. מהשוואה בינלאומית עולה כי אחוז השימוש בתחבורה ציבורית הוא מן הנמוכים בעולם".

עוד נכתב בדוח כי הצורך לאפשר גישה יומיומית למקום העבודה הוא צורך חיוני בכלכלה המודרנית, אך הסתמכות על השקעה בכבישים בלבד הובילה לא אחת למבוי סתום בכניסות לערים הגדולות שהן מוקדי תעסוקה. "כדי לעודד את התחבורה הציבורית יש להשקיע בתשתיותיה, לעודד את התחבורה הציבורית הקיימת (אוטובוסים) ולתקן עיוותים במערכת המס המעודדים שימוש ברכב פרטי".

בנק ישראל קובע כי פעילות הממשלה בשנים האחרונות מעידה על שינוי - התקציבים לרכבת, לרכבת הקלה ולנתיבי תחבורה ציבוריים גדלו מאוד בשנים האחרונות. התשואה על ההשקעה ברכבת וברכבת קלה בתל אביב תעלה אם רשת המסילות תהיה מפותחת, ולכן חשוב לקדם קווים נוספים במערכת הסעת המונים בתל אביב מלבד "הקו האדום".

על-פי הדוח, הרפורמה בתחבורה הציבורית בה מועברים זיכיונות להפעלת קווי אוטובוסים שהיו עד כה בשליטת "אגד" ו"דן", במטרה להגביר את התחרותיות בענף, הביאה להוזלה משמעותית של הנסיעה בקווים שהועברו לחברות החדשות. עם זאת, המהלך כמעט לא השפיע על מחירי הנסיעה בקווים שנותרו בידי החברות הוותיקות. "האוצר דורש דמי זיכיון מהמפעילים החדשים. תשלום דמי זיכיון הוא למעשה מס על נוסעים בתחבורה ציבורית שאינם גודשים את הכביש ואינם מזהמים את האוויר, ומכאן שהוא מעיד על סדר עדיפויות לקוי של הממשלה. חשוב להבטיח שהתחבורה הציבורית תהיה חלופה אמיתית לנוסעים בעלי רכב. לשם כך יש לשים דגש חזק יותר על קיצור משך הנסיעה והגברת תדירות הנסיעות, ואין להירתע מסבסוד ממשלתי לזכיין במקרה הצורך", נכתב.