איך פורצים את גבולות הזמן?

ג'נטלמן בריטי שהתערב עם כמה חברים שיצליח להקיף את העולם בשמונים יום ומשרתו הצרפתי המשעשע יוצאים למסע בלתי אפשרי נגד הזמן ובדרכם נתקלים במכשולים, הרפתקאות ואהבה אחת גדולה. כך, הופך סיפורו הקלאסי והנפלא של ז'ול ורן "מסביב לעולם בשמונים יום" לחי וצבעוני על במה נטולת אביזרים, בידיהם של שמונה שחקנים מוכשרים ורעבים, המעלים את ההפקה המצוינת "אובססיה".

רומן ההרפתקאות שיצא לאור ב-1872 הסעיר בזמנו את הדמיון כשתיאר את האפשרויות הטכנולוגיות העתידיות לתחבורה וניידות. כיום, כאשר כל יעד בקצהו השני של הגלובוס, נמצא במרחק יממה, האתגר הטכנולוגי לא קיים, אבל היציאה למסע אל הלא נודע, היא הרפתקה נחשקת ונושא שתמיד מצית את הדמיון.

בדיוק כמו "צו החובה" של כל משתחרר טרי מהצבא לנסוע לטיול הגדול במזרח או בדרום אמריקה כדי להשתחרר מהשגרה, לחוות הרפתקה גדולה, ואולי גם למצוא אהבה בדרך - זהו גם המניע של פיליאס פוג, גיבור ההצגה. רק שכאן, בהתאם לאופיו הבריטי והמאופק, הוא אינו מעוניין לגלות דברים על עצמו וגם לא לבקר במדינות בהן הוא עובר, כל מה שהוא רוצה זה לעמוד בזמנים. הוא רוצה רק לפרוץ את גבולות הזמן ואת אמצעי התחבורה. בסופו של דבר, החוויות והעימותים עם פגעי מזג האוויר ועם האויבים המזדמנים ייאלצו אותו להתמודד עם פחדיו ועקרונותיו ואף להתאהב, בניגוד לכל תוכניותיו.

מציתה את הדמיון

בהפקה של בית צבי, הסיפור עובר במינונים מדויקים של הומור ודרמה ועם לא מעט רגעים נוגעים ללב. שמונת השחקנים, בוגרי שנה ג', עובדים בהרמוניה ובתיאום מושלם הן מבחינה פיזית ותנועתית והן מבחינת קצב ודיאלוגים.

הקבוצה המגובשת והאנרגטית הזו והתיאום הפיזי המושלם ביניהם, עולה לדרגות של אומנות כשמדובר באקרובטיקה מרהיבה המופיעה כמעט בכל תמונה: סאלטות, קפיצות, מונולוג שמסופר תוך כדי עמידה על קרש כשמתחתיו מתגלגל כדור, וגולת הכותרת - הדמיה אנושית של כלי תחבורה. מרהיב לראות, כיצד השחקנים, בתוך פחות משנייה ובעזרת פיסת בד לבנה, הופכים יחד לספינה, לקרון רכבת, לאוטובוס, למפרשי סירה ואפילו יוצרים יחד מזחלת שלג אנושית.

ערן מור, המגלם את פילאס פוג, מלא חן ואצילות ומפליא לגלם את הקשיחות הבריטית שניכר כי תחתיה מסתתרים רוך ועדינות אינסופיים. ברגעיו הגדולים, מור מרשה לפילאס לצאת סוף סוף מכליו ולהלחם על מה שבליבו ואז יוצאת ממנו להבה מדהימה. ניר רווח, בתפקיד המשרת הנאמן, הוא בעל חוש קצב מצוין ויוצר דמות מתוקה ומצחיקה להפליא עם מבטא מענג. ואילו עירד רובינשטיין בתפקיד הבלש פיקס, מיטיב לייצר את דמות הבלש הספקן שנושא מונולוגים טעונים. הוא רב שכבתי והקונפליקטים שלו מוחצנים ומעשירים את הדמות. את האלמנה ההודית המועמדת למיתה בשריפה וניצלת ברגע האחרון ע"י הג'נטלמן האנגלי מגלמת מיטל שטרית, שמביאה חזות הודית מפתיעה הנלחמת באהבתה הנוגדת באופן מלא נוכחות וכריזמה.

שאר השחקנים המגלמים עוברי אורח במדינות השונות מיטיבים להעביר את האווירה והמבטא האותנטיים ומוסיפים המון צבע להצגה. בקיצור, מדובר בהצגה שכיף לראות, כשתמונה מרהיבה רודפת תמונה מרהיבה עוד יותר. זהו מסע שכיף לצאת אליו כמו לסרט הרפתקאות, כשהנהנה העיקרי הוא הדמיון.