נשיאת בית המשפט העליון, דורית ביניש, קיבלה (א', 15.4.07) את בקשתה של ועדת וינוגרד להרחיב את הרכב השופטים שידונו בעתירתה של ח"כ גלאון להורות על פרסום פרוטוקולי עדויותיהם של ראש הממשלה, שר הביטחון והרמטכ"ל לשעבר.
במרבית העתירות לבג"צ דן הרכב בן שלושה שופטים. הרחבת ההרכב נתון לשיקול דעתו של נשיא בין המשפט העליון או שופט אחר שהוסמך לכך על-ידו. החלטה על הרחבת ההרכב מתקבלת לרוב כאשר יש בפני בית המשפט מקרה אשר דרגת חשיבותו גבוהה ויש בו משום החלטה תקדימית או משום שינוי הלכה של בית המשפט. במקרה העתירה נגד ועדת וינוגרד, מתשובת הוועדה אשר הוגשה לבית המשפט ביום שישי עולה כי לדעת הוועדה יש בהכרעתו של בית המשפט משום פסיקה תקדימית באשר לחובתה של ועדת בדיקה לפרסם את העדויות שניתנו בפניה. נשיאת בית המשפט העליון קיבלה את הבקשה והרחיבה את הרכב הוועדה.
בשולי הדברים יש לציין, כי לא אחת בקשות להרחבת ההרכב שידון בעתירה מביאה לעיכובים בשמיעתו בשל הצורך לתאם את יומני הדיונים של שופטים רבים. במידה ובבקשתה להרחבת ההרכב, ביקשה הוועדה להביא לעיכוב נוסף בשמיעת העתירה, לא צלח הדבר בידה במקרה זה.
ביום שישי הגישה הוועדה את נימוקיה למניעת פרסום הפרוטוקולים של עדויות הבכירים. הוועדה טענה, כי הסעדים שביקשה חברת הכנסת גלאון, קרי: צו המורה על פרסום מיידי של פרוטוקולי עדויותיהם של הבכירים בפני הוועדה, כלל אינם מבוססים על פסק דינו של בג"צ בגלגולה הקודם של העתירה (בג"צ 285/07 גלאון נ' ועדת הבדיקה הממשלתית, שניתן ביום 6.2.07). הוועדה טוענת בכתב התשובה, כי כאשר בחנה את האפשרות לפרסם את הפרוטוקולים, היא פעלה על-פי העקרונות הכלולים בפסק הדין האמור. עוד טענה, כי פרסומם יעכב את דוח הביניים ויעוות את משמעות דברי העדים בפני הוועדה, כפי שלטענת הוועדה קרה במקרה של עדות המשנה לראש הממשלה פרס.
