פרס או שוחד? איך שלא תקראו לזה, הורים רבים היום מוכנים להודות כי הם משחדים את ילדיהם, שמקבלים ממתקים כ"טובות הנאה" תמורת כל דבר: אם הם מתנהגים יפה במסעדה או ישנים לילה שלם במיטה שלהם. מומחים בתחום תוהים, האם ההורים של היום פשוט הולכים רחוק מדי.
"זה בהחלט הדור שלנו", אומרת כירסטן וויפל, אם בת 35 מאילינוי לסוכנות הידיעות AP. "אני בטוחה שההורים שלנו היו מזדעזעים אם הם היו יודעים עד כמה אנחנו משחדים את הילדים שלנו". לדבריה היא ובעלה מנסים שלא להשתמש יותר מדי בפרסים. "לעתים קרובות, זה מוביל להתנהגות טובה עם שאלה לצדה: 'מה תתני לי?'".
"אני חושבת שלשיטת תגמול יש זמן ומקום והיא עובדת טוב כדי לעזור לפתח סמכות, אם אנחנו זקוקים לה...", כך אומרת מרסי ספייר, העומדת בראש מוסד הורות באוניברסיטת אדלפי. כילדה, כך נזכרת ספייר, הוריה הבטיחו לה גלידה אם תשב בשקט.
לדבריה, "... הורים משלמים לילדים שלהם כדי שיקבלו ציונים טובים; הם גורמים לילדים שלהם ללכת לישון, משלמים לילדים שידעו להשתמש בשירותים, אך התשלום משמש כפרס חומרי".
"מה שחשוב הוא שהורים ידעו להתאים את הפרסים להתנהגות", כך טוענת פסיכולוגית מאוניברסיטת ג'ורג'טאון. "לעתים 'כי ככה אמרתי' היא הטקטיקה המתאימה, כך גם שיטת של הדבקת מדבקות של סמיילי, כוכבים ועוד על התנהגות טובה".
מה שקובע הוא מה שהרבנים, המקבלים משכורתם מקופת המדינה, קובעים
