נבן ספאחיה יעזוב, אבל מי יגיע במקומו?

לבוא היום ולומר שמכבי ת"א החתימה העונה מאמן לא טוב או לא מתאים תהיה צביעות. ברגע שהתברר ששני המאמנים הישראלים הבכירים, פיני גרשון ודייויד בלאט, אינם זמינים, ושהמערכת מעדיפה לבחור זר על פני שאר האופציות הישראליות שהיו קיימות בשוק, נבן ספאחיה היה מקובל על כולם כמועמד מעניין ומתאים.

הבחירה בו נבעה, בעיקר, בזכות שני הניצחונות של ריטאס וילנה, הקבוצה הקודמת של ספאחיה, על מכבי ת"א בעונה שעברה. גם ציטוט מפי גרשון במהלך העונה הקודמת, לפיו אם וילנה ניצחה פעמיים את מכבי, כנראה שמדובר פשוט בקבוצה יותר טובה, נחרט היטב בזיכרונם של מנהלי מכבי ועזרה למהלך לצאת לפועל. סביר להניח שאנשי ההנהלה נועצו גם בניקולה וויצ'יץ', ששיחק אצל ספאחיה בנבחרת קרואטיה, לפני ההחתמה.

והיו גם צמד המשחקים עצמם. וילנה של ספאחיה ויסאיטיס (המשחק הטוב ביותר שלו בעונה שעברה היה נגד מכבי בליטא), ניצחה את מכבי גם בנוקיה וגם אצלה בבית, תוך הצגות כדורסל מרשימות. היא ניצחה גם בברצלונה וגם את אפס פילזן בטורקיה, והיה ברור לכולם שמי שעמד בראש הכדורסל המלהיב והמנצח של וילנה מתאים להוליך את מכבי ת"א בתקופה שאחרי גרשון. כולנו שכחנו, באיזשהו מקום, שעם כל הכבוד לעונה הסדירה היפה שלה ולזכייה בדאבל בליטא, וילנה לא הצליחה לעלות לשלב ההצלבה ביורוליג.

ובכל זאת, ספאחיה נראה בתחילת העונה כמו מאמן בקו עלייה שיכול להצליח, אם יינתנו לו כלים טובים יותר מאשר בוילנה, ואם יעמוד לרשותו התקציב הגדול של מכבי ת"א. מסתבר שזה לא הספיק כדי לעמוד בסטנדרטים שמכבי התרגלה אליהם בשנים האחרונות: כדורסל אטרקטיבי והגעה לפיינל-פור.

אם להביט אך ורק על מבחן התוצאה, הרי שהגעה לשלב ההצלבה והפסד בו 2:1 לצסק"א מוסקבה, אלופת היורוליג, נחשבים לשורה תחתונה סבירה מאוד עבור מאמן זר בעונה הראשונה שלו במכבי ת"א, ובשנה בה התחלפו מרבית השחקנים המרכזיים.

אלא שעל זה צריך להוסיף את ההפסד בחצי גמר גביע המדינה לבני-השרון, ולזכור גם שמכבי נכשלה בהשגת יתרון הביתיות בטופ 16 שמנע ממנה סיכוי אמיתי להגיע לפיינל פור. בדרך לביתיות עמדה אומנם קבוצה חזקה, טאו ויטוריה, אבל עובדות הן עובדות. הכל כבר נאמר על ספאחיה. בחירת הזרים הכושלת, החילופים הלא ברורים, ההירארכיה הלא מובנת, הטעויות בניהול משחקים, האמון הבא ונעלם וחוזר חלילה בליאור אליהו וביותם הלפרין, ההתעכבות בהחלטות לגבי שחרורו של ביופורד, חוסר נחישות לגבי החלפת פיליקס שייבש את הספסל ברוב העונה, וההחתמה של ירטין, שאינו מתאים במיוחד לקבוצה.

והיו גם ההתנצלויות החוזרות ונשנות בפני הקהל, והצהרות שאינן אופייניות לרוח של מכבי ת"א. ספאחיה מנומס וג'נטלמן, אבל אלה לא המעלות הכי חשובות כשאתה מאמן כדורסל שנדרש להצלחה בכל מחיר.

לא כל הסעיפים האלה נופלים אך ורק על המאמן, אגב. למשל, כבר עכשיו ברור שהנהלת הקבוצה לא תתן יד למסע מפרך נוסף בטרום עונה של משחקים באירופה ובארה"ב נגד קבוצות אירופיות חזקות וקבוצות NBA, במקום לתת להרכב החדש לעבוד בשקט באימונים ולהתגבש.

אם לחזור לספאחיה, הרי שבסופו של דבר מאמן מועסק אצל ההנהלה ולקרואטי שהגדיר את העבודה במכבי ת"א כחלום ישן שלו שהתגשם, היה כנראה חשוב שלא לשרוף את הגשרים עם מעסיקי בית חלומותיו.

אני עדיין חושב, שמינוי גיא גודס כעוזר מאמן לפני המאמן עצמו, שימש אחד המכשולים מבחינת ספאחיה. בכל מקום אליו מגיע מאמן זר בעל שיעור קומה, הוא מקבל את הזכות לבחור לו עוזר מאמן אחד לפחות, מבין שניים, כאשר השלישי הוא בדרך כלל מקומי שמקובל על ההנהלה. הנהלת מכבי ת"א לא נתנה לספאחיה את מה שבעיניה נתפס, אולי, כסוג של לוקסוס, אחרת קשה להבין איך אינה מיישרת קו עם שאר המועדונים הגדולים באירופה.

אז אחד משלושה: או שספאחיה לא נחשב בעיניה מאמן מספיק בכיר מהטופ האירופי כדי לאפשר לו לבחור עוזר מקורב אליו; או שבקיץ כשהכל היה תקוע להנהלה היה חשוב לבצע מינוי כלשהו ולהוראות לציבור האוהדים שהעסק חי ונושם בעזרת צירופו של כדורסלן עבר אהוד במועדון; או שבעיקר חשוב לה שיש איש משלה, מינוי משלה, שיעזור לאנשי ההנהלה להיות קרובה לעניינים, בזמנים בהם מאמן זר הוא שמוביל את הקבוצה ומניע את ההתרחשויות.

בכל אופן, מה שמתאים לאטורה מסינה, שהביא עימו עוזר איטלקי לצסק"א, או לפיני גרשון שהביא עימו את אלעד חסין ואבי קובלסקי לאולימפיאקוס, או לז'ליקו אוברדוביץ', שלקח איתו בתחילת הדרך בפנאתינאיקוס עוזר כלבבו - לא מתאים כנראה למכבי ת"א. לא רק שלא מתאים, היא כאמור מינתה עוזר עוד לפני המאמן וזה באמת שלא קורה כל יום. מהבחינה הזו לפחות, ספאחיה לא קיבל את מלוא התנאים כדי למצות את מלוא יכולתו. שום דבר אישי נגד גודס, אגב, או נגד חברי ההנהלה, רק נגד ההליך הלא מקובל.

לספאחיה חוזה לעונה נוספת, אבל מה שיפגע בהמשך דרכו הוא שילוב של אובדן הגביע, הדרך בה מכבי ת"א שיחקה ברוב המכריע של משחקי היורוליג השנה וספקות גדולים עמוק בתוך אפריל, ביחס למידת הסיכויים של מכבי ת"א לזכות באליפות העונה. זה בטח לא לפחות 90% אוטומטית, כמו בעבר.

היסטורית, כל מאמן שאיבד תואר מקומי במכבי ת"א מאז 1969, לא זכה להמשיך במועדון (שלא לדבר על כאלה שזכו בדאבל ובכל זאת לא המשיכו). רק חריג אחד היה מאז, צביקה שרף, שהגיע באמצע עונת 1995/6, נכשל עם מכבי ת"א בזכייה בגביע המדינה ובכל זאת קיבל אישור להרכיב את הסגל מחדש, הפך אותה לחלוטין (כולל שחרור של סמלים כמו דורון ג'מצ'י ומוטי דניאל), אבל שוב הפסיד בגמר הגביע להפועל ירושלים ומאז לא חזר לאמן את הקבוצה.

מכבי לא תלך כנראה על מאמן זר בעונה הבאה. לקח לה שמונה שנים למנות אחד כזה מאז סיים את חלקו כאן וינקו ילובאץ ב-1998, ועד שנחת נבן ספאחיה ב-2006. סביר שעכשיו תרצה לחזור לאופציה הישראלית, אלא אם כן, יתפנה זר בכיר מאוד. ההנחה היא, בכל אופן, שהמאמן הבא יהיה ישראלי.

יש כמה וכמה אפשרויות, כולן ידועות:
פיני גרשון אמור להיות חופשי בשוק. באולימפיאקוס ציפו ממנו ליותר, העמידו תקציב גדול והקבוצה לא הגיעה לפיינל-פור האירופי וגם לא זכתה בגביע היווני. עושה רושם שרק זכייה של גרשון באליפות יוון תשאיר פתח להמשך הפעילות שלו שם. קשה להאמין שהיוונים או גרשון ירצו בהמשך הקשר, אם העונה תסתיים בלי תואר. במכבי ת"א אוהבים לרכב על סוסים מצליחים ולשחזר הישגים. אם גרשון ירצה לחזור ויעדיף עבודה על פני שנת נוחה או אפילו פרישה, הוא יהיה המועמד המוביל בכל מקרה.

אחרי ההישגים עם סנט פטרסבורג, בנטון טרוויזו ונבחרת רוסיה, דייויד בלאט הגיע למעמד שבו הוא יכול לאמן בכל קבוצה שירצה באירופה. השאלה היא, אם ירצה לחזור לארץ, או אולי לצאת להרפתקה חדשה באירופה, במקרה שהערעור של טרוויזו על עונש הפחתת הנקודות לא יתקבל והקבוצה תיעדר בעונה הבאה מהיורוליג.

מי שיושב וממתין לתורו הוא שרון דרוקר, שזכה ביול"ב קאפ עם הפועל ירושלים ומאמן עונה שנייה בחו"ל. הוא הוזכר בעונה שעברה כמועמד לאמן את הקבוצה, כשפיני גרשון ישמש כג'נרל מנג'ר. אולי מה שלא יצא לפועל בעונה שעברה, יעבוד דווקא הפעם.

עוד תסריט מעניין יכול להתרחש, במידה שדן שמיר יוביל את הפועל ירושלים לדאבל ראשון בתולדותיה, והנהלת מכבי ת"א תחליט להציע לו את משרת המאמן הראשי כבר לעונה הבאה. בין השאר, גם כדי לפגוע בירושלים נוכח ההצלחה המסחררת והמדהימה, אם וכאשר, של שמיר בעונתו הראשונה כמאמן. על זה נאמר: עוד חזון למועד.

אם לא הם, מה דעתכם על טריו שכולל את דייויד בלאט כמנהל מקצועי, את אפי בירנבוים כמאמן ואת ארז אדלשטיין או שרון דרוקר כעוזר מאמן ראשון? רעיון כזה מותנה בנכונות של בלאט להפסיק לשמש כמאמן פעיל, ובהחלטת הנהלה לצרף את בירנבוים, מאמן ישראלי ותיק, שבמשך שנים רבות היה אופוזיציונר מוחלט למכבי ת"א.

עם זאת, עושה רושם שהבגרות של כולם (גם חברי הנהלת מכבי ת"א וגם בירנבוים כבר לא ילדים וכבר לא כל כך סוערים ביחסיהם), יכולה להוביל למהלך שכזה, שעל פניו נראה כרגע מפתיע. גם הצטרפות של אדלשטיין תיחשב כמהלך מפתיע יחסית, אבל שלושה אנשי כדורסל מנוסים כאלה עשויים להוביל את מכבי ת"א רחוק. ישלים את המערכת דני גוט, איש מקצוע מנוסה בקטעי הסקאוטינג והוידיאו.

צביקה שרף אינו מועמד כנראה מבחינת המערכת, אם היא לא בחרה להחתים אותו, לפטר את ספאחיה ולהמשיך עם שרף לעונה הבאה. אם היתה רוצה בו, ייתכן מאוד שהמהלך כבר היה מבוצע. עודד קטש יכול להשתלב אולי בעמדת עוזר המאמן בחלק מצוותים כאלה, אולי גם עוזר מאמן הנבחרת, אריק שיבק יכול לנחות כאן אחרי הרבה עונות בחו"ל לתפקיד כזה, אם כי עושה רושם שמכבי ת"א תיתן הזדמנות נוספת לגיא גודס, בסופו של דבר, להמשיך בתפקידו. בקיצור, ישנן המון אופציות.

אם צריך לנחש מה יקרה, סביר שמכבי תחכה לראות אם אפשר להחזיר את גרשון. אם צריך לומר מה הנטייה האישית שלי, אז טריו שמשלב את בלאט כסמכות על, בירנבוים כמאמן ראשי ודרוקר או אדלשטיין כעוזר מאמן עיקרי, הוא רעיון שכדאי לבחון מקרוב.