אליהו דיאס זכה בפיצוי בגין שרירות ליבה של חברת בזק. בית המשפט דרש כי "מחברה גדולה בסדר הגודל של הנתבעת, מצפה הציבור להתנהגות ממלכתית יותר".
דיאס היה חויב על-ידי בזק לשלם תשלום של 53.20 ש"ח בתוספת מע"מ דמי ניתוק וחיבור היות ופעמיים איחור בתשלום חשבונותיו, כתוצאה נותק על-ידי חברת בזק וחובר לאחר סידור התשלום. על כל ניתוק וחיבור נגבו ממנו סך של 26.60 ש"ח בתוספת מע"מ.
בזק, בפעולת הניתוק בגין איחור בתשלום, פעלה לפי תקנות הבזק, המתירות לה במקרים מסויימים, לנתק שירות שלא לפי בקשת מנוי. דיאס טען כי לא פרע את החשבוניות במועד משום שהללו לא הגיעו אליו במועד עקב בעיית דואר. הוא מסכים שבעיות הדואר שלו אינן קשורות לנתבעת ואף הודה שזכותה לגבות גם ריבית כחוק על האיחור בתשלום, מה שכמובן עשתה. טענתו היא כי בכל מקרה פרע את החוב במועד לפני שעברו עשרים ואחד יום והוא אף הציג בפני את הקבלות המקוריות של התשלומים שביצע בדואר ישראל.
בזק לא חלקה על העובדה שדיאס שילם את התשלום לא ישירות אליה אלא דרך בנק הדואר, אלא שטענה שעוברים מספר ימים עד שהתשלומים מגיעים מהבנקים אליה. התשלומים נקלטו והתעדכנו אחרי שעברו עשרים ואחד יום ובינתיים בזק כבר הספיקה לנתק את הקו במסגרת סמכויותיה.
השופט אברהם טננבוים דחה על הסף את טענות בזק וקבע שהניתוקים נעשו שלא כדין וללא כל סמכות. "לא יתכן שהתובע יפגע בשל התנהלות הנתבעת מול גורמי תשלום אחרים. עליה (בזק-א.ד.מ.) מוטלת האחריות להסדיר עניין זה או לכל הפחות ליידע את הצרכנים לגבי עובדה זו".
בזק התרשלה, קבע השופט, ברשלנות חמורה. "שהרי בזק ידעה גם ידעה על הבעייתיות בתשלום ולא נמנעה מלגבות סכומים אלו" וחייב אותה בפיצוי בסך 3,000 ש"ח לדיאס.
הפטפטת המדינית הבלתי אחראית שמהדהדת בתקש...
