ערב יום העצמאות ה-59 מונה אוכלוסיית מדינת ישראל כ-7,150,000 תושבים. בעת הקמתה מנתה אוכלוסיית המדינה כ-806 אלף תושבים בלבד, כשליש מהם חיים היום בארץ.
כ-5,725,000 תושבים הם "יהודים ואחרים" המהווים 80% מכלל האוכלוסיה: מתוכם 5,415,000 יהודים (76% מכלל האוכלוסיה), ועוד כ-310,000 (4%) "אחרים" שהם עולים וצאצאיהם אשר אינם רשומים כיהודים במשרד הפנים. האוכלוסיה הערבית מונה כ-1,425,000 תושבים שהם כ-20% מכלל אוכלוסיית ישראל.
במהלך השנה האחרונה גדלה אוכלוסיית ישראל בכ-121,000 תושבים. רוב הגידול (89%) נבע מריבוי טבעי (לידות פחות פטירות) של האוכלוסיה. בתקופה זו נולדו בישראל כ-148,000 תינוקות והגיעו ארצה כ-18,400 עולים. נתונים אלו מתבססים על אומדנים ארעיים אשר הוכנו בלשכה המרכזית לסטטיסטיקה לקראת יום העצמאות ה-59 למדינת ישראל.
אוכלוסיה לפי צורת יישוב
בשנת 1948 היתה תל אביב העיר היחידה במדינה שמנתה מעל 100,000 תושבים - התגוררו בה 248,500 תושבים. כיום 44% מסך כל האוכלוסיה בישראל מתגוררת בערים המונות 100,000 תושבים ומעלה - כ-3,141,800 תושבים.
בישראל חמש ערים גדולות המונות מעל 200,000 תושבים כל אחת: ירושלים, תל אביב-יפו, חיפה, ראשון לציון ואשדוד. בחמש ערים אלו גרה רבע מכלל אוכלוסיית ישראל (1,810,300 נפש).
האוכלוסיה הכפרית בישראל מונה 581,900 תושבים, שהם 8% מכלל האוכלוסיה. מתוכה, אוכלוסיית הקיבוצים מונה 119,700 אלף תושבים שהם פחות מ-2% מסך כל האוכלוסיה. בעת הקמת המדינה התגוררו בקיבוצים 6% מכלל האוכלוסיה.