פרשת 'בנק הפועלים-ביטוח לאומי' נפחה את נשמתה. ערב חג העצמאות קיבלו כמה מהמעורבים בפרשת השוחד 'בנק הפועלים - ביטוח לאומי' הודעות כי התיקים נגדם נסגרו מחוסר ראיות. שניים מהם: שמשון ניר ואליהו אריזוני. התיק נגד זרה כהן ובעלה נגנז בשלבים המוקדמים.
מדובר בפרשה
שהתפוצצה לפני כארבע שנים. במסגרת החקירה הועלה נגדם חשד, לפיו קיבלו שוחד כדי לפעול להפחתת חוב של בנק הפועלים למוסד לביטוח לאומי. החוב שנוצר בשנות ה-80', בשל מחלוקת על החיוב בתשלום ביטוח לאומי, בגין סעיפי שכר לעובדי הבנק, צבר ריבית, הצמדה וקנסות פיגורים, והגיע באמצע שנות ה-90' ל-86 מיליון שקל.
בבסיס הפרשה עמדה הטענה כי בנק הפועלים ביקש להפחית את החוב באמצעות הפעלת הארבעה. אחד מהם, שמשון ניר, הוגדר בפרשה כ'חוליה מקשרת'. לדבריו, ההודעה על סגירת התיק באה מאוחר מידי, הנזק לעסקיו בלתי הפיך.
החקירה לפני כארבע שנים לוותה בהד תקשורתי עצום - במיוחד בשל זאת שהועלה חשד נגד בנק גדול בישראל שהסתייע כביכול ב'מאכרים' - וגם במעצרם של המעורבים. שמשון ניר אומר כי את מחיר הפרשה החל לשלם כבר בצאתו מבית המעצר, כאשר גילה שפוטר מתפקידו בדירקטוריון קרן פנסיה גדולה. בהמשך המשיכה התדרדרותו הכלכלית עד "לתחתית החבית", כלשונו. בסופו של דבר נאלץ לנדוד לחו"ל כדי לנהל עסקים ולהתפרנס.
הנכס החשוב ביותר של איש עסקים הוא האמינות, אומר ניר, "ברגע שמישהו שם עננה מעל האמינות זוהי פגיעה הרסנית בעסקים. התחלתי לעבוד בחו"ל מחוסר ברירה. נגרם לי נזק עצום. שברתי את כל החסכונות. הגעתי לתחתית החבית. כעת, בסופו של דבר הודיעו לי: טעינו, אין די ראיות, אין כלל ראיות. זה לא יאומן".
לדבריו, הפרשה נופחה באמצעות שיתוף פעולה בין התקשורת למשטרה. "השילוב הזה הוא אנטי דמוקרטי ואנטי ציוני ויש בו חוסר צדק משווע. שוטר העומד בראש צוות החקירה ורוצה ששמו יתפרסם מוכן לקבור אנשים חפים מפשע, ובלבד ששמו יופיע בשורה בולטת בעיתון. זו אינה דמוקרטיה. זכות הציבור לדעת בדמוקרטיה היא חשובה אבל צריך לדעת את האמת ולא להעמיד מדינה שלמה על הרגליים במשך שבוע תוך פרסום כותרות ראשיות על לא כלום. לא מצאו כלום, לא גילו כלום, אבל היה להם סיפור פיקנטי, והם נהנו משיתוף פעולה של התקשורת".
לדברי ניר, הוא סבר מההתחלה שמדובר ב'קשקוש' ואף הפעיל לחצים לסגור או להגיש כתב אישום. את התמשכות הפרשה עד לסיומה, כאמור, בערב חג העצמאות, הוא תולה גם באופן הצגתה בתקשורת כ'חמורה שלא היתה כמותה'. "ארבע שנים לא הצליחו לאסוף ראיות? הרי ההר לא הוליד אפילו עכבר, אלא עפר בלבד. לכן משכו ומשכו עד שהחליטו לסגור. זו שערוריה", אומר ניר.
ניר עדיין חוכך בדעתו אם להגיש תביעה על נזקיו. "מצד אחד יש לי חשק רב לתבוע אותם, מצד שני אין לי כוח לזה. קודם כל אני שמח שזה ירד מעלי, ורוצה לנוח".
