יעקב ינאי מאשדוד, ביטח את ביתו בביטוח נגד פריצות בחברת הביטוח שירביט חברת לביטוח בע"מ. בחודש דצמבר 2005, הבית נפרץ ונגנבו ממנו חפצים, מכשירי חשמל ותכשיטים. ינאי פנה לחברת הביטוח לקבלת פיצוי ונדחה בטענה שתנאי המיגון שנקבעו בפוליסת הביטוח לא התקיימו. ינאי תבע את שירביט חברה לביטוח בע"מ בבית המשפט לתביעות קטנות באשדוד בסכום של 17,800 שקל.
לטענתו, בחודש ינואר 2004, הגיע לבית שמאי סוקר של חברת הביטוח שקבע שהבית מוגן בסורגים תריסים ואזעקה. ינאי צירף לכתב התביעה את דוח השמאי בו נרשם: "סורגים- מלא, תריסים - חלקי, אזעקה- כיסוי מלא". לטענתו, השמאי נשאל אם יש צורך להתקין סורגים בפאטיו והשיב שלא וכי הסורגים מסביב לבית מספיקים. לאור זאת סבר ינאי שלבית יש כיסוי ביטוחי מלא.
בכתב ההגנה השיבה חברת הביטוח, ששמאי בדק את הבית לאחר הפריצה וגילה שהחלון הפנימי, (שפונה לפאטיו) ממנו אירעה הפריצה, לא היה מסורג ומערכת האזעקה לא היתה דרוכה. מכאן שתנאי המיגון שנקבעו בפוליסה לא מולאו והיא אינה חייבת לשלם פיצוי. חברת הביטוח האשימה את ינאי במחדל כשלא התקין סורגים בחלון הפנימי בפאטיו. חברת הביטוח ביקשה לדחות את התביעה ולחייב את ינאי בהוצאות משפט.
בפסק דין שניתן בחודש פברואר, פסק שופט בית המשפט לתביעות קטנות באשדוד גיל דניאל: "לאחר ששמעתי את עדויותיהם של התובע ואשתו התרשמתי מעדותם כמהימנה, ולנוכח העובדה שעדותם ביחס לדוח הסוקר לא נסתרה, אני מקבל את עדותם כמשקפת נכונה את העובדות הנוגעות לקבלת הסקר מטעמה של הנתבעת". השופט קבע שינאי קיים את תנאי המיגון, "ושני הצדדים ראו את הסורגים המותקנים בביתו של התובע ככאלו המקיימים את תנאי המיגון ולא ראו את אותו חלון פנימי הפונה לפאטיו כ'פתח' של הבית המחייב התקנת סורגים".
השופט הוסיף, "אין ספק שבמידה והתובע היה סבור שנדרשים סורגים באותו חלון פנימי, לצורך הכיסוי הביטוחי לביתו, היה פועל להתקנתם וודאי שלא היה ממשיך לשלם דמי ביטוח, מתוך ידיעה שבהתרחש אחד ממקרי הביטוח, לא יהיה לו כיסוי בהעדר מיגון כנדרש בפוליסה".
בסופו של דבר חברת הביטוח חויבה לשלם לינאי ערך כינון בסך של 11,608 שקל בתוספת 189 שקל אגרה ו-500 שקל הוצאות משפט.
שירתה הזכה של דלית בת אדם ידעה לשבות לבבות, שירה שהלכה במסלול השיבה המאוחרת, שיבה למחוזות ילדותה, למחוזות הקסם של ימי האתמול
