|
|
|
|
התקשורת ברח' דאונינג 10
|
|
|
|
|
|
|
ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, הודיע על פרישתו ב-27 ביוני. בלייר מסיים עשר שנים בתפקיד. להודעה זו שלו ציפתה מפלגת הלייבור כבר שלוש שנים לפחות, מאז אמר, ב-2004, כי הכהונה שלישית היא גם האחרונה. הגרדיאן הגדיר זאת כך: "היום, זוהי ההתחלה של הסוף".
בלייר פורש כמנהיג הלייבור ויחדל לכהן בתפקיד ראש ממשלה ברגע שהמפלגה תבחר את מחליפו. בנאום שנשא במחוז בחירתו, סדג'פילד, אשר בצפון אנגליה, אמר כי "כאן החלה הקריירה הפוליטית שלי", אמר בלייר לקהל הרב שהריע לו. "וכאן ראוי גם שהיא תסתיים. לפעמים, כדי להמשיך ולשלוט, צריך להרפות ממושכות השלטון".
הישגיו של ראש ממשלת בריטניה, טוני בלייר, מטושטשים על-רקע הנוכחות הבריטית בעירק אשר הצליחה לפגוע בחוזקה בפופולריות של ראש הממשלה הצעיר, "במבי".
בלייר היה בן 43 בלבד כשנבחר לפני כעשור לכהן כראש ממשלה. פרקים בשנות כהונתו הלכו והקשו על מעמדו בציבור: מותה של הנסיכה דיאנה, פיגועי ההתאבדות בלונדון, מעצרים של בכירים בממשל, והמלחמה בעירק אשר גבתה עד כה את חייהם של 150 חיילים בריטים.
היום צפוי בלייר להודיע על העברת השרביט לשר האוצר, גורדון בראון; בחירות יתקיימו רק ב-2009. "האמת היא", אמר בלייר, "שאי אפשר להמשיך לנצח".
בלייר הבטיח להפוך את בריטניה למשגשגת, לסייע למעמד הפועלים, להפוך את הממשלה לאחראית ולהשיב את עמדתה של בריטניה בבימת העולם. בשנתו הראשונה כראש ממשלה, 1997, הוביל בלייר את החזרתה של הונג קונג לסין; באותה שנה קברה בריטניה את הנסיכה האהובה דיאנה. והיו גם נצחונות: שלוש מערכות בחירות מוצלחות, כלכלה משגשגת, דיפלומטיה שהובילה לשלום בצפון אירלנד, והזכות לזוגות מאותו המין להינשא כחוק.
אך אותם נצחונות, כאמור, מעט הטשטשו בעקבות האירועים האחרונים: פיגועי ההתאבדות ברשת התחבורה הציבורית בלונדון גבו את חייהם של 52 בני אדם ב-2005. בשלב זה היו רבים שכינו את בלייר כלב הפודל של הנשיא בוש.
זמן קצר לאחר שנבחר בלייר לראש ממשלה אמר: "הדור שלי הוא הראשון שמסוגל להרהר באפשרות שאנחנו עשויים לחיות כל החיים בלי לצאת למלחמה או לשלוח את הילדים שלנו למלחמה". המלחמה בעירק הוכיחה אחרת.
