בית המשפט המחוזי בת"א הרשיע (ג', 15.5.07) בהריגה מאמן קרטה שתקף את אשתו בראשה באמצעות חפץ קהה. עמדת התביעה לפיה היה מקום להרשיעו ברצח לא התקבלה.
מכתב האישום עולה כי ולדימיר קים - אומן ומאמן קרטה במקצועו, סירב להשלים עם החלטת אשתו, קטיה, להיפרד ממנו. לאחר סדרה של עימותים שלוו לעיתים באיומים התפתח ביום 4.9.04 ויכוח קולני בין השניים, במהלכו לפת ולדימיר את אשתו בכוח רב בשתי ידיו, ובעוד היא מנסה להתגונן, הטיח את ראשה בחוזקה בחפץ קהה. כתוצאה מכך נגרמו לקטיה שברים בצדה הימני של גולגלתה, ונזק חמור עם דימומים במוחה: היא נפגעה באורח אנוש, החלה להקיא ואיבדה את הכרתה.
עוד נטען כי חרף הכשרתו ומומחיותו בעזרה ראשונה בחר הנאשם להישאר עם המנוחה ליד מיטתה במקום לפנותה בדחיפות לקבלת טיפול רפואי. רק בבוקר המחרת טרח להזמין צוות רפואי לדירה שנאלץ לקבוע את מותה. לאור זאת, ביקשה התביעה להרשיעו בסעיף האישום החמור ביותר - רצח בכוונה תחילה.
הנאשם מצדו הכחיש את המיוחס לו וטען להגנתו כי הותקף על-ידי אשתו. לדבריו במהלך הוויכוח ביניהם החליקה קטיה על הרצפה הרטובה, נפלה לאחור וספגה חבטה עזה בראשה. את החלטתו להימנע מהזעקת עזרה רפואית תירץ באי הבנת חומרת המצב ובסירובה של אשתו להזמין אמבולנס.
בהתייחסו למערכת היחסים בין בני הזוג קבע הרכב השופטים - אברהם טל יהודית אמסטרדם ורות לבהר שרון, כי "הנאשם התקשה להרפות מאחיזתו באשתו. הוא חש מנוצל ומרומה, ומיאן להשלים עם סירובה לחזור ולחיות עמו כבעבר". באשר לנסיבות המוות נפסק כי המנוחה הוכתה בין היתר בראשה באמצעות חפץ קהה. מנגד נדחתה טענת התביעה לפיה ולדימיר בחר במזיד שלא להזמין עזרה רפואית וישב והמתין "בדם קר" למותה הקרב של אשתו.
בסופו של יום הכריע ביהמ"ש כי לא ניתן לקבוע בוודאות הנדרשת במשפט הפלילי שהיתה לנאשם כוונת קטילה. כוונה זו מהווה תנאי הכרחי להוכחת ביצועה של עבירת הרצח. עם זה צוין כי הנאשם "צפה שחבטה בראשה של קטיה עלולה להביא למותה במישרין מהמכה, כמו גם בעקבות הטחת ראשה במשקוף, אך הוא פעל מתוך אי-אכפתיות ושוויון נפש לאפשרות זו". לפיכך הורשע ולדימיר בהריגה. בנוסף הורשע בהפרת הוראה חוקית, בכך שנכנס לדירת המנוחה בניגוד לצו הגנה שהוצא נגדו.
את הפרקליטות יצג עו"ד שאול אבינור. הנאשם יוצג על-ידי עו"ד לירן פרידלנד.
מעין שקיעה לתוך אפתיה
