|
|
האונ' העברית [צילום: אתר האוני´]
|
|
|
|
|
פרופ' ברוך קימרלינג, מבכירי הסוציולוגים בארץ, הלך (א', 20.5.07) לעולמו בגיל 68. קימרלינג, פרופסור לסוציולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, עסק בסוציולוגיה של החברה הישראלית, החברה הפלשתינית והסכסוך הישראלי-ערבי.
ברוך קימרלינג נולד ב-1939 ברומניה, בלידתו נפגע משיתוק מוחין, וכתוצאה מכך סבל כל חייו מליקויים, וביניהם קושי בדיבור ושיתוק בפלג הגוף התחתון. בשנת 1974 קיבל תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית. עבודת הדוקטורט שלו הופיעה כספר בשם "ציונות וטריטוריה". "חקרתי באופן מקצועי ויבש את בעיות הקרקע וכיצד היא הושגה ובאילו טקטיקות ואסטרטגיות נקטו המתיישבים המהגרים כדי להבטיח לעצמם מקסימום טריטוריה. רק אחרי שנים, כשבני מוריס המציא את המושג ההיסטוריונים החדשים, נגררתי לתוך הוויכוח בהתלהבות, ודווקא נהניתי ממנו", אמר בראיון להארץ ב-2006.
קימרלינג ניתח את החברה הישראלית באמצעות התובנות של גישת הפוסט-קולוניאליזם. לטענתו, קבוצת מייסדי המדינה, כקבוצה הגמונית, ביקשה לשמר את כוחה אל מול גלי העלייה מארצות האיסלאם. לטענת קימרלינג, ההגמוניה איבדה את הדומיננטיות שלה בשנות ה-70, בעקבות אירועים כמו מלחמת יום הכיפורים ועלייתו של מנחם בגין לשלטון.
בשאלת ציוניותו, אמר בראיון: "אני דווקא ציוני. אני ציוני בכך שאני חי כאן ומהווה חלק מן התרבות העברית, גם אם אני באופוזיציה למשטר הקיים ומבקר אותו בחריפות. אני מתנגד להגדרות ולפרקטיקות של הציונות. הן לבשו צורות מפלצתיות, בצד איים של הומניזם ויצירתיות מופלאים. כמובן, יש מאבק פוליטי ותרבותי בשאלה מהי ציונות ומיהו ציוני. אני בינתיים בצד המפסיד של מאבק זה, לכן אני מוגדר כאנטי-ציוני. שיהיה".
אחת השגיאות החמורות ביותר של ממשלת ישראל: ההפרדה בין חטופים לחטופים, ואי-עמיד...
