רוב התביעות שהוגשו לבית המשפט לתביעות קטנות נגד חברת החשמל - נדחו. מדוע? מכיוון שבעלי דין אינם יודעים איך מוכיחים תביעה נגד חברת החשמל.
מנשה סרהנג'י מחדרה, טען שבחודש יוני אשתקד (הוא לא ידע תאריך מדויק והתלבט בין שני תאריכים: 4-5), אירעה הפסקת חשמל יזומה שבעטיה מחשבו ניזוק. הוא תבע את חברת החשמל בבית המשפט לתביעות קטנות בחדרה בסכום של 6,000 שקל. התובע צרף לכתב התביעה מסמך בו נטען שהמחשב הושבת כליל עקב נפילת מתח ואינו בר תיקון. התובע קנה מחשב אחר תמורת 3,000 שקל.
בכתב הגנה ארוך ומפורט, שכלל חוות דעת של מהנדס, הכחישה חברת החשמל את טענותיו של התובע והודתה שביום 5.6.06 אירעה הפסקת חשמל יזומה בשעה 16:44 ועד 17:23. לדבריה, הדבר נבע מעומס ונמסרה הודעה לציבור באמצעי התקשורת. "אם המחשב בביתו של התובע היה תקין ותקני, הוא לא היה צריך להינזק כתוצאה מהפסקת חשמל, שכמוה כאפקט כיבוי והדלקה". חברת החשמל ביקשה לפטור אותה מאחריות והפנתה לחוק משק חשמל בסעיף ד.5 "נזקים למכשירי החשמל": "אירעה אחת התקלות המפורטות להלן, לא יהא הצרכן זכאי לפיצוי מספק השירות החיוני. (ד) הפסקת חשמל וחיבור חשמל בודד מחדש בגמר ההפסקה".
השופטת נילי פלד קיבלה את טענותיה של חברת החשמל שגובו, כאמור, במסמכים ודחתה את התביעה. "האירוע בבית התובע היה הפסקת חשמל וחיבור חשמל בודד ועל-פי דין, תקלה כזו אינה מזכה צרכן בפיצוי". השופטת הוסיפה שחברת החשמל לא התרשלה, "משום שעל-פי תקנות משק חשמל, רשאית הנתבעת לבצע הפסקת חשמל בין היתר כאשר לדעתה עולה או עשוי לעלות הביקוש לחשמל על יכולת האספקה של מתקניו באופן העלול לפגוע בהם". לדברי השופטת, כל אזרח במדינה יודע שצפויות הפסקות חשמל בשל עומס יתר, אפילו יזומות, כדי לשמור על המערכת הכללית. "מכתב התביעה לא ברור מתי ארע הנזק למחשב שהרי התובע ציין שני תאריכים בעוד שהוכח שהייתה הפסקה של פחות משעה".
השופטת לא חייבה את התובע בהוצאות משפט לפנים משורת הדין, שכחה לציין שהצדדים רשאים להגיש בקשת רשות ערעור, לבית המשפט המחוזי, בתוך 15 יום ממועד המצאת פסק הדין. ת.ק: 149/07.