גיל המעבר אינו מהלך אימים רק על נשים. גם גברים, מתברר, יראים ממנו. יותר ויותר מדענים משוכנעים כיום כי סימני גיל זה נותנים את אותותיהם אצל הגבר כבר בתחילת שנות הארבעים שלו. באותן שנים, מתברר, הוא נתון, יותר ויותר, למצבי-רוח משתנים; שוב אין הוא מרוכז בעבודתו כבעבר; הוא נוטה לריב עם האישה לעיתים תכופות יותר מבימים עברו, והוא אפילו מוכן להודות בגלוי כי משהו, בעצם, איננו כשורה איתו.
פאניקה
במחקר שנערך על-ידי מכון-סקרים בירושלים טוענים החוקרים כי סממנים אלה מעידים, לא פחות ולא יותר, מאשר על פאניקה. שכן, "מר ארבעים" משוכנע כי מכאן ואילך הוא מתחיל לרדת ממעלה ההר, במירוץ האכזרי לקראת הסוף. זהו, מה שמכנים המדענים, "משבר אמצע החיים", שהמאפיינים אותו הם, במידה זו או אחרת, ירידה בכור התפוקה בעבודה, נטייה לדיכאונות ולהיפוכונדריה, שימוש גובר בתרופות-ארגעה למיניהן ושתייה מופרזת של משקאות חריפים. אך מעל לכל מאופיין גיל זה בירידה תלולה בייצר המין ובעליה גוברת בשיעור מקרי הגירושין.
בסיטואציה שכזו נוטה הגבר-האב להעדיף על-פני אשתו את הנערה-השמרטף, ואילו ה"בוס" יבכר את המזכירה. מסתבר, כי הנטייה לברוח מן האשה החוקית לזרועותיה של אהובה בחוץ, היא תוצאה ברורה של הפחד הגברי מפני הגיל המתקדם - הוא גיל המעבר. בזרועותיה של העלמה הצעירה מתנחם הגבר בן ה-40 לא רק בשל היותה צעירה ורעננה יותר, אלא - ובעיקר - משום שהיא מעניקה לו את התחושה הברורה כי גם הוא, בעצם, צעיר יותר מכפי שהוא באמת.
רווייה
לחשדותיה-אכזבותיה של האשה הנבגדת משיבים-מרגיעים המדענים: זהו לא יותר מאשר סיפוק האהבה העצמית-הנרקיסית של הגבר, המנסה לשכנע את עצמו - קרי: גופו - כי הוא שווה יותר בזרועותיה של הנאהבת-שמחוץ-לנישואין, בלי שום כוונה לנתק כליל את קשרי הנישואין עם האישה בבית.
אין פירושם של הדברים כי הגברים הנשואים בשנות הארבעים שלהם, שאינם מקיימים "פלירטים" אסורים, אכן נותרים נאמנים לנשותיהם החוקיות. הסטטיסטיקה מעידה, כי לא מעטים מהם נוטים דווקא להפר את חוזה הנישואין שלהם עם נשותיהם, לאחר עשרים שנה של הרמוניה - ולהתגרש. את הסטטיסטיקה הזו מסבירים המדענים ברווייה שאליה הגיעו זוגות נשואים רבים, רווייה שאין בה עוד שאיפות ומטרות חדשות בחיים המשותפים. זוגות כאלה, ובעיקר הגברים, סבורים כי הגיעה השעה לחפש משהו חדש תחת השמש.
כך או אחרת, קובעים החוקרים, כמעט בכל מקרה נבחנים בגיל הארבעים מחדש חיי הנישואין על-ידי הגבר. ומאחר שבגיל זה כבר לא כל גבר יכול להרשות לעצמו, בשל שיקולים שונים, להיות ציפור-דרור, הוא זונח לא אחת את רעיון הגירושין כפתרון למשבר הפוקד אותו, ומעדיף את הקן המשפחתי, אף כי לא החם (אך הבטוח) של חיים תחת קורת-גג אחת, עם האישה החוקית.
