מנהל קול ישראל: "בקרוב יעודכן מסמך נקדי"

כנס הרדיו בחיפה עסק גם ברלוונטיות של הרדיו ובהבדלים שבין גופי השידור השנים וההקפדה על כללי האתיקה בתחנות. ראשיתו של אחד הדיונים בכנס הגיעה עד מהרה להתנצחות בין מנהל קול ישראל למנכ"ל תחנת רדיו אזורית, באשר לשאלה כיצד צריך השידור להיות.

רדיו חיפה קיי-סיטי זכה לאחרונה בפרס על פעילותו בתקופת מלחמת לבנון השנייה, מנכ"ל התחנה דני נישליס, שפתח את הדיון, אמר כי "במלחמה היו לנו 70 אחוזי האזנה. איפה היו התחנות הארציות? היינו מצילי חיים, וזה גם מה שאנו עושים כעת. יש בעיתונים כותרות ל כך שבקרוב צפויה מלחמה עם סוריה, ואנחנו כבר כעת מכינים לכך את מאזינינו - ברמה האזרחית". נישליס, שבעברו היה בקול ישראל, אמר כי בניגוד לקול ישראל, בתחנות האזוריות הדיבור יותר פתוח וזורם, כלשונו, וכי בשנות השמונים, בהן עבד בקול ישראל, השפה הייתה עבורו סיוט.

דבריו אלו של נישליס קוממו את מנהל קול ישראל. אמנון נדב אמר כי קול ישראל פועל על-פי קוד אתי הקרוי "מסמך נקדי" אליו הוא מחויב. הוא הטיח בנישליס שהוא זורק אבן לבאר ממנה שתה. נישליס ניסה לתקן ולומר כי יש לו הערכה רבה לקול ישראל ממנו ינק והוא מודה על כל רגע ששידר שם, אך בן מנחם המשיך כי בתאור הפריסה במלחמה של רשת ב', ואמר כי קול ישראל הפעיל שמונה רשתות ארציות, ושידר גם בערבית וב-14 שפות ברדיו רק"ע כמו גם "גל שקט" בשבתות לתועלת הציבור הדתי. הוא הוסיף כי רדיו חיפה אומנם זכה בפרס, אך הוא לא בא להתנצח. בהתייחסו לסקר ההאזנה שהציג נישליס, אמר כי "כבודם של הסקרים במקומם מונח", וכי גם לו יש השגות על השידורים של הרדיו האזורי.

כללי נקדי נתונים למשחק

מנהל קול ישראל התייחס למסמך נקדי, ואמר כי העבודה לפיו אינה מחייבת אישור לדבר או לבקש רשות ולקבל אישור לומר דברים מסוימים. הוא הביא לראיה את גבי גזית שעד לאחרונה שידר ברשת ב' וניתן לו חופש ביטוי כמעט מלא. כמו כן הזכיר את הפרשנים שיכולים לומר ככל העולה על דעתם. "אין חופש מוחלט, וזה (קול ישראל, ע.י.) רדיו ציבורי עם מגבלות. ככה זה בכל העולם".

באשר לשאלה האם מסמך נקדי טעון עידכון, גילה יוני בן מנחם כי אכן הועלו הצעות בנושא, ובקרוב המסמך יעודכן, כי הכללים בו נתונים למשחק.

בן מנחם התייחס גם לעידן הרדיו הדיגיטלי, ואמר כי אין זה סוד שפלטפורמת המַשדרים של קול ישראל קורסת, מטעמים תקציביים, והרדיו הדיגיטלי יוכל להועיל לטובת העניין. הוא התייחס אל שאר התחנות שיצוצו ככאלו שמתיימרות להתחרות עם קול ישראל, ואמר כי הקמת הרדיו הדיגיטלי היא בבחינת "קנאת סופרים תרבה חוכמה". הוא הבטיח כי בדרך להתאים את עצמו לעידן הרדיו הדיגיטלי לא יעשה קול ישראל שום שינוי במקצועיות, באמינות ובאופן הדיווח, וימשיך בסיקור מגזרים לא מכוסים. בהקשר זה ציין בן מנחם את "כל המוזיקה" והשידורים לעולים, והדגיש כי "יהיו רעיונות חדשים".

בניהו: השידור הציבורי חשוב

מפקד גלי צה"ל אמר כי בעידן הדיגיטלי - מי שיהיה רלוונטי ישרוד. לדברי אבי בניהו, בגלי צה"ל יש לצד הוותיקים בתחנה כוח אדם של 30 חיילים מתחלפים. הוא אמר כי ברדיו הציבורי השיקולים הינם ציבוריים, וברדיו האזורי המסחרי - השיקולים כספיים. הוא ציין כי גל"צ "גם עושה שירות לציבור וגם עושה רדיו מצוין". על הרדיו האזורי אמר שהוא מסקר סיקור בלתי אמצעי, חי בקהילה, ומשדר לקהילה. הוא גם נתן תחזית באשר לתחנות המוזיקה, והעריך כי כוחן יפחת בעידן האייפוד.

אבי בניהו אזכר סקר של חברת דיאלוג, שעל-פיו 73% אומרים כי השידור הציבורי חשוב, ו-63% אומרים כי יסכימו לשלם עבורו. [עוד נתונים מסקר שערכה חברת דיאלוג: כשנשאלו הנסקרים כיצד הם מאזינים לרדיו, השיבו 91% כי הם מאזינים לרדיו דרך מקלט הרדיו, 27% מאזינים לרדיו באמצעות הטלוויזיה דרך הלוויין והכבלים, 17% מאזינים דרך האינטרנט, 6% מאזינים לרדיו דרך הסלולרי. בתשובה לשאלה היכן הם מאזינים לרדיו, השיבו 73% מהנסקרים כי הם מאזינים לרדיו במכונית, 59% מאזינים לרדיו בבית, ו-49% מאזינים לרדיו בעבודה. מסקר שנערך עבור גל"צ עולה, כי 27 אחוזים מאזינים לרדיו באמצעות הטלוויזיה דרך הלווין והכבלים, ואילו 17 אחוז מאזינים לרדיו דרך האינטרנט.]

דאבוש: "הקמפיין נגדי - גיבוב של שטויות"

יושב-ראש הרשות השנייה לטלוויזיה ולרדיו הצדיקה בכינוס את קיומו של הרדיו האזורי, ואמרה כי אנשיו עושים עבודה מצוינת בשילוב הפריפריה במערכות הגדולות. לדברי נורית דאבוש, כל עוד היא עומדת בראש הרשות השנייה, לא יהיה מעבר לרשיונות לרדיו האזורי, אלא יינתנו זכיונות באופן מדורג. עוד אמרה דאבוש כי הרדיו האזורי מצליח ביצירת סדר יום אלטרנטיבי וזוכה לאחוזי האזנה גבוהים ביותר, לאחר שמצא את נקודת האיזון בין מסחריות לציבוריות. דאבוש הביעה חשש שהמעבר המתוכנן לרדיו הדיגיטלי יותיר אותו בידי 18-15 בעלי הון, ותחנות הרדיו האזורי ייעלמו. עוד היא גורסת כי בישראל יש "מדורת שבט", והרדיו הוא חלק מהישראליוּת.

נורית דאבוש אף התייחסה להאשמות נגדה על הדחתו של יצחק לבני מתפקיד יושב-ראש דירקטוריון חברת החדשות של ערוץ 2, ואמרה כי ההחלפה של לבני כמוה כהחלפה של הדרך, ולא החלפה של האיש. היא אמרה כי אם חבר מועצת הרשות ישב עם בעלי ההון ביום שלמחרת על המועצה להתפטר, והגדירה את ההאשמות כ"גיבוב של שטויות של קמפיין תקשורתי, שמביישים סטודנטים שנה א' בבר-אילן".

שקלאר: עתיד 88 אף-אם - עד אוגוסט

זווית נוספת בדיון נתן מנכ"ל רשות השידור, שדיבר על דופק משותף שקיים בתקשורת ונותן את סדר היום הציבורי. מרדכי שקלאר אמר שההפרטה הפרטנית, כלשונו, קיימת לא רק בממד התקשורתי, אלא גם בפן האקדמי, הבריאותי ועוד. "רב-תרבותיות יצרה הסלמה של המגמה הפרטנית. לכל קבוצה יש את הבית כנסת שלה, הרדיו שלה, העיתון שלה". הוא הביע חשש כי עלולים להגיע למצב שאם קורה משהו בשדרות זה לא יעניין את מי שמחוץ לשדרות, ואמר כי יש צורך לשקף את הבועה כולה.

באשר לעתיד "כל המוזיקה" ו"88 אף-אם" אמר שקלאר כי הנושא יוחלט תוך חודשיים-שלושה. מישהו בקהל קבע כי 88 תישאר, וזכה לתשואות, אך שקלאר בחר שלא להגרר לדמגוגיה, והשיב כי הדברים ייבחנו לעומק. הוא האשים את מדינת ישראל בכך שבאופן אמיתי היא אינה חושבת שיש מקום לשידור הציבורי, ובישראל של היום מחפשים אלמנט כלכלי-רווחי, ואחרי שהורידו 40 אחוזים מן האגרה - לרשות השידור יש פחות תקציב.

רזי ברקאי: סלט עם רדיו

שדר גלי צה"ל, רזי ברקאי, הביע שביעות רצון מכך שבעוד שבאחוזי הצפייה בטלוויזיה חלה ירידה ברדיו עלתה צריכת הרדיו בשנים האחרונות. הוא הסביר זאת בכך שהרדיו הוא כלי "אֲגַבִי"', שניתן לצרוך אותו אגב נהיגה או עשיית סלט. "ברדיו יש אינטימיות, והוא משאיר מקום לסקרנות מי הקול מאחורי המיקרופון".