ראש אמ"ן לשעבר, האלוף אלי זעירא, פרסם את שמו של ד"ר מרוואן אשרף, אחד הסוכנים הבכירים ביותר שהפעיל המוסד לפני מלחמת יום הכיפורים; כך משתמע מפסק הבוררות שאמור להתפרסם היום (ג', 12.6.07) או לכל המאוחר בסוף השבוע.

הכתב יוסי מלמן בעיתון הארץ דיווח כי את פסק הבוררות יפרסם שופט בית המשפט העליון לשעבר, תיאודור אור, שדן בסכסוך בנושא זה בין ראש המוסד לשעבר צבי זמיר לאלי זעירא. על-פי הדיווח, אור דוחה את התביעה שהגיש זעירא נגד זמיר, וקובע שהאחרון לא הוציא את דיבתו של זעירא רעה כשהאשים אותו שהדליף את שמו של הסוכן. בכך בעצם מאשר הבורר שזעירא הוא המקור להדלפת שמו של אותו סוכן.

עם זאת, בפסק הבוררות ייאמר גם שזמיר חוזר בו מדברים שהטיח כלפי זעירא, שמהם יכול היה להשתמע כאילו האשים אותו בבגידה. הנוסח הסופי של פסק הבוררות יתפרסם לאחר קבלת הערותיהם של פרקליטי שני הצדדים, ולאחר שקצין הביטחון של המוסד, מחלקת ביטחון מידע בצה"ל, קב"ט חיל המודיעין והצנזורה יבדקו ויאשרו את הנוסח.

אחריות על הכישלון המודיעיני

הפרשה החלה ב-1993, כשאלי זעירא, שהיה ראש אמ"ן במהלך מלחמת יום הכיפורים פרסם את ספרו "מיתוס מול מציאות: מלחמת יום הכיפורים - כישלונות ולקחים". ועדת אגרנט, שחקרה את התנהלות הישראלית במלחמה, קבעה כי זעירא היה אחראי לכישלון המודיעיני, בכך שלא התריע מפני כוונות מצרים וסוריה לפתוח במלחמה. זעירא הודח מתפקידו ופרש מצה"ל. עד לפני כשלוש שנים התקשה זעירא להודות שהוא אחד האחראים למחדל.

כדי להוכיח את צדקתו, הפך זעירא למקור המרכזי להפצת התזה לפיה הסוכן, ד"ר אשרף מרוואן, שהעביר את המידע הסופי על מועד המלחמה, היה "סוכן כפול". זעירא טען כי מרוואן העביר במשך שנים מידע אמין ואז "עקץ" את ישראל, כשאיחר במסירת ההתרעה למלחמה. למרות רמיזותיו של זעירא, הוא לא נקב מעולם בפומבי בשמו של הסוכן. עם זאת, שמו של מרוואן דלף בשנים האחרונות והגיע לגורמים שונים. אחד מאלה היה ההיסטוריון הישראלי שיושב בלונדון, ד"ר אהרן ברגמן.

ב-2002 הוא פרסם מאמר בידיעות אחרונות, שממנו ניתן היה להבין שהסוכן השנוי במחלוקת הוא מרוואן. בסוף 2002 התפרסם מאמר בעיתון המצרי "אל-אהראם", שבו נקשר שמו של ברגמן למידע כאילו מרוואן היה סוכן ישראלי. בעקבות זאת, פורסם בהארץ בינואר 2003 שמו של אשרף מרוואן, בהסתמך על הפרסומים במצרים.

השלב הבא היה בספטמבר 2004, כשזעירא הוציא מהדורה חדשה לספרו. עם פרסום הספר הוא התראיין ל"ערב חדש", וחזר על השקפתו שמרוואן היה "סוכן כפול". דבריו של זעירא הכעיסו את צבי זמיר. האחרון התראיין כעבור כמה ימים גם הוא ל"ערב חדש", והשווה בין מעשהו של זעירא למעשיו של "מרגל האטום" מרדכי ואנונו, שהורשע בבגידה. "צריך לחקור אותו ולהעמידו לדין על כך שחשף מקורות", אמר אז זמיר. "כשאיש במעמדו, שהיה ראש אמ"ן עושה זאת, הוא שובר את הראשון בעשרת הדיברות של חיל המודיעין".

תביעה בסך מיליון שקל

זעירא, ששמע את הדברים, החליט להגיש נגד זמיר תביעת דיבה בסך מיליון שקל. התביעה הגיעה לשולחנה של נשיאת בית משפט השלום בתל אביב, עדנה בקנשטיין, אך בהסכמת שני הצדדים, עברה לבוררות בפני השופט (בדימ.), תיאודור אור. את זעירא ייצג בתביעה עו"ד מיבי מזור ואת זמיר עו"ד דורי קלגסבלד.

על-רקע הטחת ההאשמות פנו אז שני קצינים בכירים ששירתו באגף המודיעין תחת פיקודו של זעירא - ראש מחלקת המחקר באמ"ן תת-אלוף (בדימ.) עמוס גלבוע וראש מחלקת איסוף באמ"ן אלוף משנה (בדימ.) יוסף לנגוצקי, אל שר הביטחון שאול מופז, בדרישה שיורה על פתיחת חקירה נגד זעירא. מופז סירב והפנה אותם ליועץ המשפטי לממשלה מני מזוז. השניים, שאליהם הצטרף זמיר, כתבו למזוז מכתב תלונה שפירט כיצד ולמי הדליף זעירא, לטענתם, את שמו של סוכן המוסד הבכיר. לטענתם, זעירא ניהל שיחה עם הסופר והעיתונאי, הווארד בלום, שכתב ספר על המלחמה.

על-פי מכתבם, הפנה זעירא את בלום לד"ר אהרן ברגמן. למזוז התברר אז שבמוסד אין כל רצון לחקור את הפרשה מחשש שהיא רק תסעיר עוד יותר את הרוחות ותפגע ביכולת הארגון לגייס בעתיד סוכנים איכותיים, שמא שמם יודלף. לפיכך, הוא החליט להמתין עם פסיקתו לגמר הבירור המשפטי.

צבי זמיר ואלי זעירא סירבו להגיב אתמול על הנושא והבהירו שלפי התחייבותם הם יגיבו רק לאחר ההודעה הרשמית של הבורר. לאחר שיתפרסם פסק הבוררות במלואו, מתכוונים כמה בכירים לשעבר בקהיליית המודיעין, להגיש פעם נוספת תלונה נגד זעירא ולתבוע מהיועץ המשפטי לממשלה לפתוח בחקירה נגדו, בחשד לחשיפת סודות מדינה.