שלטונות אוניברסיטת תל אביב חסמו באחרונה בדלתות אלקטרוניות, אגף בן שתי קומות בבניין בית הספר למינהל עסקים על שם ליאון רקנאטי, עבור התוכנית לתואר שני במינהל עסקים רקנאטי-קלוג, שעלותה היא כ-50 אלף דולר לסטודנט.
מחסום הדלתות האלקטרוניות בא למנוע מעובדים ומסטודנטים "רגילים", מעבר או שימוש במתחם התוכנית, לנוכח גילויי קנאה שעוררו בעבר התנאים להם זוכים הסטודנטים שלומדים בה, הכוללים שירותי הסעדה מפוארים המיועדים אך ורק לתלמידי התוכנית. בעבר הוגשו שירוי ההסעדה על מדשאת הבניין ועוררו קנאה והתמרמרות מצד סטודנטים ומרצים "רגילים", ובעקבות זאת התוכנית הורחקה לבניין אחר בקמפוס התל אביבי.
לפני מספר חודשים, לאחר שאותו בניין אוכלס בתוכנית אחרת, החליטה האוניברסיטה להחזיר את קלוג-רקנאטי לבניין בית הספר למינהל עסקים, אולם, כדי למנוע את גילויי הקנאה, התוכנית נסגרה במתחם נפרד ובו שולחנות אוכל וכורסות. כמו כן נבנה גרם מדרגות פנימי המאפשר לפקח על כניסת בני אדם שאינם קשורים לתוכנית.
"מחנכים אותם להיות מנותקים מהעם"
הלימודים בתוכנית קלוג-רקנאטי מתקיימים בסופי השבוע בימי ה'-ו', אבל למרות מצוקת הכיתות בבניין בית הספר למינהל עסקים, לא ניתן להשתמש בחדרי הכיתות של התוכנית בשאר ימות השבוע. הסטודנטים ה"רגילים" זועמים על כך. אחד מהם אמר: "התוכנית הזאת משקפת את הרעיון של חינוך לעשירים. הם משלמים הרבה כסף, לומדים בנפרד, אוכלים בנפרד, מבלים בהפסקות בנפרד, וכך בלי הרבה מילים מחנכים אותם להיות מנותקים מהעם, ולהרגיש שהם מיוחדים ושמגיע להם מה שלא מגיע לאחרים".
אווירת יוקרה וציון קבלה נמוך
תוכנית קלוג רקנאטי לתואר M.B.A נועדה למנהלי עסקים מכהנים, והיא מתנהלת בשפה האנגלית ומתבצעת בשיתוף עם אוניברסיטת נורת'ווסטרן האמריקנית. בית הספר למינהל עסקים מפזר סביב התוכנית אווירת יוקרה: "הראייה הגלובלית של בית הספר ומעמדו הבינלאומי כשחקן מהשורה הראשונה משתקפים ראשית כל בתוכנית קלוג-רקנאטי ללימודי EMBA, המשותפת עם האוניברסיטה האמריקנית Northwestern", כתב פרופסור שמעון בנינגה, דקאן באתר בית הספר למינהל עסקים.
למרות אווירת היוקרה, ציון הקבלה לתוכנית נמוך ב-10 נקודות מהציון הנדרש מהמתקבלים ללימודי תואר שני באוניברסיטה והוא עומד על ממוצע של 75, כשהנימוק הרשמי לכך הוא מתן נקודות ציון לניסיונם המקצועי של המנהלים המתקבלים לתוכנית קלוג-רקנאטי.
מרצי האוניברסיטה המלמדים בתוכנית מקבלים שכר גבוה מהמקובל עבור השיעורים שהם נותנים, בממוצע כ-1,000 דולר להרצאה. "זוהי הסיבה שהמרצים שותקים ואינם פוצים פה על העיוות שיש בתוכנית הזאת, המתקיימת באוניברסיטה ציבורית, הממומנת בידי הציבור, תוך ניצול התשתית שהוקמה בכספי ציבור, על קרקע ציבורית", אמר אחד המרצים המקורבים לתוכנית.
גורם אחר המקורב לתוכנית טען כי התוכנית מכניסה הרבה כסף לקופת אוניברסיטת תל אביב, ולכן היא מסכימה להעניק לה תנאים כל כך חריגים "רוב המנהלים שלומדים בתוכנית לא מממנים את שכר הלימוד מכיסם. שכר הלימוד משולם על-ידי החברות המעסיקות אותם והן מנכות אותו כהוצאה ממס ההכנסה, כך שבסופו של דבר, מי שבאמת משלם עבור תוכנית היוקרה הזאת הוא הציבור", טען אותו גורם.
התגובות
- דוברת אוניברסיטת תל אביב לא מסרה תגובתה.
- דקאן הפקולטה לניהול של אוניברסיטת תל אביב, פרופ' שמעון בנינגה, אמר בתגובה: "תוכנית קלוג רקנאטי לתואר שני למנהלים מכהנים הינה תוכנית הדגל בתוכניות המנהלים באוניברסיטת תל אביב ונחשבת לתוכנית היוקרתית בארץ ללימודי תואר שני בניהול למנהלים מכהנים. מתקבלים אליה רק מנהלים בעלי תואר ראשון וניסיון ניהולי בן 8 שנים לפחות. אכן המנהלים לומדים במתחם אקדמי סגור המיועד אך ורק להם ולתוכניות האקזקיוטיב MBA בעברית, אבל יש להדגיש שכ-70% משכר הלימוד הגבוה שהם משלמים חוזר בחזרה לסטודנטים לתואר ראשון ושני ותלמידי הדוקטורט ומאפשר לפקולטה לשמור על רמתה כפקולטה לניהול הטובה בארץ העוסקת הן במחקר והן בהוראה". עוד אמר בתגובה, כי "קלוג-רקנאטי הינה שותפות של הפקולטה לניהול ע"ש רקנאטי ובית הספר למינהל עסקים קלוג (אוניברסיטת נורט'ווסטרן) בשיקגו הנחשב לאחד משלושת הטובים בעולם ללימודי ניהול למנהלים מכהנים (דרוג האקונומיסט והביזנסוויק). יצוין כי למרות שכר הלימוד הגבוה הוא עדיין נחשב מהנמוכים בעולם ללימודי תואר שני למנהלים בכירים בהשוואה לתוכניות מקבילות ברמתן בעולם".
- שרת החינוך פרופ' יולי תמיר, שעבר נמנתה עם סגל המרצים של אוניברסיטת תל אביב, וכיום בתוקף תפקידה היא גם ראש המועצה להשכלה גבוהה, לא מסרה את תגובתה.
- אגודת הסטודנטים של אוניברסיטת תל אביב: אוניברסיטת תל אביב הקימה מתחם סגור עבור תוכנית יוקרה לתואר שני במנהל עסקים, קלוג-רקאנטי. מתחם המהווה אפלייה בין סטודנטים הלומדים בתוכנית ומשלמים כ-50-30 אלף דולר לבין הסטודנטים ה"רגילים".
- יו"ר האגודה, בועז טופורובסקי: זוהי קריסה פנימית של ההשכלה הגבוהה הציבורית. גם הממשלה מנסה להפריט את מערכת ההשכלה הגבוהה וגם האוניברסיטה מנסה לערוך הפרטה פנימית על-ידי כך שהיא משתמשת במבנים ציבוריים ובמרצים על תקן ציבורי בשביל לממן תוכניות פרטיות. לא רק שזה אבסורד, זה גם גורם לכך שכסף שאמור להגיע לסטודנטים בהשכלה הציבורית מגיע ונשאר אצל עשירים בהשכלה הפרטית. אנו לא ניתן יד בדבר.