1,200 חולי סרטן עור חדשים אובחנו ב-2005

כ-40% מהישראלים השתזפו בשנה האחרונה, אולם, מחציתם עשו זאת עד 10 פעמים בלבד. כך עולה מסקר שנערך באמצעות מכון גיאוקרטוגרפיה, עבור האגודה למלחמה בסרטן.

הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 500 איש, בגילאי 18 ומעלה. מנתוני הסקר עולה, כי 4.2% מהישראלים משתזפים באופן קבוע - למעלה מ-60 פעמים בשנה האחרונה.

עוד עולה, כי הצעירים נוהגים להשתזף יותר מאשר מבוגרים: 59.1% מהישראלים בגילאי 18-34 השתזפו בשנה האחרונה לעומת 33.2% מבני 35-54 ו-26.7% מבני 55 ומעלה.

כמו-כן, נמצא כי חילוניים ומסורתיים משתזפים יותר מדתיים וחרדים - כ-40% לעומת 28% בהתאמה וכן עולים חדשים משתזפים פחות מילידי הארץ דור שני - 35% מהעולים החדשים השתזפו בשנה האחרונה לעומת 45.7% מילידי הארץ.

נמצא, כי בשבדיה וגרמניה אחוז המדווחים על שיזוף הוא הגבוה ביותר (מדינות צפוניות יותר), ואילו בבריטניה וארה"ב, שיעורי המשתזפים קרובים לשיעורים בישראל.

ממושמעים

51.5% מהנשים הפכו את השימוש בקרם הגנה מהשמש לחלק משגרת היום יום, זאת לעומת 29.8% מהגברים בלבד.

עם זאת נמצא, כי הצעירים, בגילאי 18-34, אינם נוהגים להשתמש בקרם הגנה כחלק משגרת היום (65.5%), אחריהם קבוצת הגילאים 35-54 (55.3) ולבסוף בני הגיל 55 ומעלה (54.6%).

קרם הגנה - לא יקר

מתוצאות הסקר עולה, כי 64.7% מהישראלים אינם סבורים שקרם הגנה הינו מצרך יקר: 68% מהגברים ו-62% מהנשים. עם זאת, בעלי הכנסה נמוכה מ-7,000 שקלים סבורים כי מחיר קרם ההגנה הינו גבוה.

השיזוף בריא?

כ-30% מתושבי ירושלים מזדהים ברמה כלשהי עם המשפט - "להשתזף זה בריא", זאת לעומת 26% מתושבי חיפה ותושבי הצפון, 18% מתושבי תל אביב והסביבה ו-10% מתושבי אזור השרון. כמו-כן, בקרב בני 35-54 רמת הידע הינה הגבוהה ביותר: 81.1% ידעו שלהשתזף זה לא בריא, לעומת 77.8% מבני 18-34 ו-76.3% מבני 55 ומעלה.

שזוף - זה יפה

על-פי הנתונים, המודעות בישראל גבוהה מאוד לעובדה ששיזוף אינו בריא באופן כללי וגם בהשוואה למדינות אחרות. אולם, למרות זאת 52% מהישראלים, ממוצא מערבי, סבורים שהם נראים טוב יותר כשהם שזופים, לעומת 40% ממוצא מזרחי.

סרטן עור - בשליטתנו

רק כ-36% מהישראלים מאמינים שהם יכולים לשלוט במידה רבה על הסיכון לפתח סרטן העור. 23% סבורים שהיכולת שלהם לשלוט על הסיכון היא בינונית ו-27% מאמינים שאין להם שום שליטה על הסיכון. עוד נמצא, כי 41.5% מבעלי השכלה אקדמית מאמינים ביכולתם לשלוט על הסיכון במידה רבה, לעומת 33.7% בלבד מבעלי השכלה עד תיכונית.

• ביגוד: יש לכסות את הגוף ככל הניתן בלבוש. הבדים המספקים את מירב ההגנה מפני קרני השמש הם בדים באריגה צפופה, כמו כותנה;

• כובע: יש לחבוש כובע רחב שוליים שיגן על הפנים, העיניים, הצוואר והעורף מקרני השמש;

• משקפי שמש: יש להרכיב משקפיים תקניים המסננים את מעבר הקרניים העל-סגולות;

• מסנן קרינה: יש למרוח את אזורי העור, שנותרו גלויים לשמש, כחצי שעה לפני היציאה, במסנן קרינה עם מקדם הגנה 15 או יותר. מירחו שכבה אחת ולאחר שהשכבה התייבשה יש למרוח שכבה נוספת;

• מסנן קרינה גם לשפתיים: חשוב למרוח על השפתיים מסנן קרינה עם מקדם הגנה 15 או יותר. ההמלצה לנשים ולגברים.

• יש להרבות בשתייה;

• רצוי לתכנן את הבילוי בחופי הרחצה עד 10:00 או אחרי 16:00, כולל במסגרת קייטנות ונופש;

• יש לשהות בצל, מתחת לשמשייה, סככה או עצים;

• בזמן נסיעה ברכב, מומלץ לסגור את שמשת החלון, המסננת את קרני השמש הצורבת (UVB). חשוב עם זאת, להגן על העור גם עם ביגוד ותכשיר.

שבוע המודעות למניעת סרטן העור ולגילויו המוקדם יפתח ביום א' הקרוב (24.6.07) ויימשך עד יום ו' (29.6.07). בשבוע זה, יפתחו במבצע מיוחד, ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן, כ-300 תחנות לגילוי מוקדם של סרטן העור בכל רחבי הארץ מקריית שמונה ועד אילת, בשיתוף כל קופות החולים, האיגוד הישראלי לרפואת עור והאיגוד הישראלי לכירורגיה פלסטית. בתחנות יערכו בדיקות חינם לכלל הציבור, ללא תלות בחברות באחת מקופות החולים.

רשימת תחנות הבדיקה תפורסם בכל מקומוני סוף השבוע ובאתר האינטרנט של האגודה למלחמה בסרטן. בנוסף, ניתן לפנות למוקד הטלמידע של האגודה המאוייש 24 שעות, לבירור התחנה הקרובה ולקבלת עלון מידע אודות חשיפה זהירה לשמש, בטלפון 1-800-599-995.

מירי זיו, מנכ"ל האגודה, מסרה: "מאז יזמנו לראשונה את מבצע שבוע המודעות לסרטן העור, לפני 15 שנים, עלה במידה ניכרת שיעור האבחון של מלנומה בישראל, בשלבים המוקדמים. מטרתו של שבוע המודעות היא גם להטמיע מסרים בקרב הציבור הרחב ולהעשיר את הידע שלו אודות הסכנה שבחשיפה לא מבוקרת לשמש".

ד"ר פליקס פבלוצקי, רופא עור בכיר במרכז רפואי שיבא, מסר: "בנוסף לתפקיד ידוע של השמש בהגברת הסיכון למלנומה, לאחרונה מובלט יותר ויותר המרכיב הגנטי. לכן חלק גדול מהמאמצים כיום מכוונים לבידוד מרכיב זה, דבר שייאפשר זיהוי מקדם של הפרטים בסיכון יתר לפתח מלנומה. ככל שנדע יותר על קבוצות בסיכון, נוכל למקד את המאמצים לגילוי מוקדם ומניעת המחלה".