|
|
הארכיאולוג יוסף זיאס [צילום: AP]
|
|
|
|
|
|
|
|
| "אני חושב שצריך לתת למתים לנוח על משכבם בשלום" | |
|
|
|
|
|
|
שני חוקרים ישראלים צפויים לעורר ויכוח סוער, לאחר שגילו כי שני שלדים שנמצאו בחפירות מצדה בשנות השישים ונקברו בטקס ממלכתי כשהם עטופים בדגלי ישראל, היו למעשה שבויים רומאים ולא מגיניה היהודים של מצדה.
נקברו בטקס ממלכתי
הארכיאולוג יוסף זיאס וחוקר מקרי המוות רפ"ק עזריאל גורסקי, עשו שימוש בטכנולוגיות מתקדמות כדי לבדוק את אמיתות התאוריה של יגאל ידין, לפיה שני השלדים הזכריים ושיער האישה שהתגלו בבית המרחץ בארמון מצדה, הם של מורדים יהודים בהנהגת אלעזר בן יאיר, שהתאבדו בשנת 73 לספירה כדי לא ליפול בידי הרומאים.
בשנת 1969 נקברו השלדים בטקס ממלכתי מלא. יגאל ידין כתב בספרו כי אין לו ספק שמדובר "בגיבורים יהודים".
"אשת יפת תואר"
זיאס וגורסקי מצאו כי שיער האישה ושתי הצמות שמוצגים כיום במוזיאון החדש במצדה, גולחו מראשה של האישה כשהיתה עוד בחיים. לטענתם, מכיוון ששיער האישה נמצא ללא שלד יחד עם שני שלדים של גברים, מדובר בשבויים רומיים שנלכדו במהלך הקרב על מצדה.
להוכחת טענתם הם מביאים את הפסוק מספר דברים, פרק כ"א: "כי-תצא למלחמה על-אויביך ונתנו יהוה אלהיך בידך ושבית שביו. וראית בשביה אשת יפת-תאר וחשקת בה ולקחת לך לאשה. והבאתה אל-תוך ביתך וגלחה את-ראשה ועשתה את-צפרניה".
ארכיאולוג רשות העתיקות, משה זיאס, טוען שהמורדים פעלו בהתאם לחוקים המחייבים בבכל הנוגע לשבויים נוכריים: הם הרגו את הגברים וגילחו את שיער ראשה של האישה. זיאס טוען שבית המרחץ בו נמצאו השלדים והשיער, שימש כמזבלה בעת המצור. במקום אכן נמצאו ממצאים המחזקים טענה זו.
"שינוחו על משכבם בשלום"
הארכיאולוג אהוד נצר, שהשתתף בצוות החפירה של יגאל ידין, הגיב בביטול לטענות עמיתיו: "מדובר בהשערות שנבנו על גבי השערות", הוא אמר. "אני סבור שעל-פי הממצאים הידועים לנו כיום, לא ניתן להסיק מסקנות כלשהן. אני חושב שצריך לתת למתים לנוח על משכבם בשלום".
