קסלמן וקסלמן (PWC (PricewaterhouseCoopers, מדווחת במסגרת סקר Money Tree, כי רמת ההשקעות בחברות היי-טק המגובות על-ידי קרנות הון סיכון (אחד המשקיעים בסבב ההשקעה הוא קרן הון סיכון) ברבעון השלישי של 2002, שמרה על רמה זהה - לזו שנרשמה ברבעון הראשון של השנה. התוצאות הן לגבי היקף ההשקעות (במונחים כספיים) ובמספר העסקות. עם זאת התוצאות מצביעות על כך, שנרשמה הידרדרות של 79% בהשקעות הון-סיכון בישראל ברבעון שעבר, לעומת השיא שנרשם בתחום זה, ברבעון שלישי בשנת 2000.
על פי הסקר, 72 חברות היי-טק גייסו במהלך הרבעון השלישי 221 מיליון דולר(בהשוואה ל-217 מיליון דולר שהושקעו ב- 70 חברות ברבעון קודם. יוסי פילוס, שותף בכיר ומנהל תחום ההיי-טק בפירמת רואי החשבון ושירותי הייעוץ קסלמן וקסלמן מציין, כי ממצאי הסקר ברבעון זה מצביעים על יציבות - הן ברמת ההשקעות והן בפילוח ההשקעות על-פי הסקטורים השונים וסבבי ההשקעה. לדבריו, "הנתונים אינם מסגירים את שעשוי להתחולל במרוצת הרבעונים הבאים לדעת גורמים בענף- סגירת חברות, הצטמקות נוספת של תחום ההיי-טק, הן בצד היוזמות החדשות והן בצד מקורות מימון שיעמדו לרשות התחום כולו". ממוצע ההשקעה בחברה עמד על רמה זהה לזו שנצפתה ברבעון קודם (3.1 מיליון דולר).
סקר ה-MoneyTree מבוצע באופן רבעוני על-ידי קסלמן וקסלמן בישראל, זו השנה השישית, במקביל לביצוע הסקר בארה"ב ואירופה על-ידי פירמת ראיית החשבון והייעוץ הגדולה בעולם PWC. ברבעון הנוכחי השתתפו בסקר 75 חברות הון סיכון.
עוד עולה מן הסקר, כי מספר קרנות ההון-סיכון שלא ביצעו אף השקעה במהלך הרבעון (הן בחברות חדשות והן בחברות הפורטפוליו שלהן) שיחזר את השיא שנצפה ברבעון האחרון של שנת 2001.
משקלן של קרנות ההון סיכון הישראליות בעוגת ההיי-טק
על פי הסקר, היקף ההשקעות של קרנות מקומיות ירד לא רק במונחים אבסולוטיים אלא גם במשקלן היחסי: 48% (106 מיליון דולר) לעומת 52% (112 מיליון דולר) רבעון קודם. היתרה הושקעה ע"י קרנות הון סיכון זרות וציבור משקיעים אחר. מנתוני הסקר עולה כי השקעה ממוצעת של קרן הון סיכון מקומית ברבעון השלישי של השנה שמרה על רמה דומה לזו ברבעון קודם: מיליון דולר לעומת 1.2 מיליון דולר רבעון קודם.
קרנות הון הסיכון המקומיות השקיעו כ- 9 מיליון דולר בלבד ב- 11 חברות זרות, שאין להן כל פעילות בארץ, המהווים 8% מסך ההשקעות של קרנות הון הסיכון ברבעון זה. השקעה ממוצעת של קרן הון סיכון בחברה זרה עמד ברבעון זה על רמה של 800 אלף דולר- רמה דומה לזו שהושקע על ידן בחברה ישראלית (מיליון דולר).
התפלגות השקעות חדשות והשקעות המשך
ברבעון השלישי של השנה, השקעות ראשוניות (first time financing) הוו 50% מהיקף ההשקעות הכולל של קרנות ההון סיכון (במונחים כספיים). חברות תוכנה הובילו את ההשקעות הראשוניות (30 מיליון דולר, המהווים 26% מהיקף ההשקעות הכולל של הקרנות), ואחריו חברות התקשורת והרשתות (16 מיליון דולר). מניתוח השקעות ההמשך עולה כי חברות התקשורת והרשתות הן שהובילו את ההשקעות עם היקף של 23 מיליון דולר ואחריו תחום התוכנה (12 מיליון דולר).
לדברי יוסי פילוס, קרנות הון סיכון ממשיכות לתמוך בחברות הקיימות בתיקי ההשקעות שלהן, על מנת שתוכלנה לשרוד את המשבר. עם זאת, הקרנות כיום מבינות שלצד שמירה על הקיים הן נדרשות להיערך למחר ומנסות לאתר חברות חדשות שתהיינה המובילות בעוד מספר שנים מהיום.
חברות הנהנות מסיוע של המדען הראשי: 31 חברות מתוך סך החברות אשר גייסו ברבעון זה היקף של 48 מיליון דולר מקרנות הון סיכון, נהנות מסיוע של המדען הראשי. עוד עולה מן הסקר כי מתוך סך החברות שהשיגו מימון מהמדען הראשי - 26 מהן רשומות כחברות ישראליות בעוד רק 5 רשומות כזרות. בניתוח לפי אזורים גיאוגרפיים: 49 חברות מאזור תל אביב והמרכז השיגו מימון בהיקף של 175 מיליון דולר ברבעון השלישי של שנת 2002. 15 חברות מאזור חיפה והצפון גייסו כ- 16 מיליון דולר. אזור ירושלים נשאר כמעט ללא שינוי לעומת רבעון קודם, הן במספר החברות והן בהיקף ההשקעות: 17 מיליון דולר זרמו ל-6 חברות (בהשוואה ל- 15 מיליון דולר שהושקעו ב- 6 חברות ברבעון הקודם). אזור הדרום רשם שתי השקעות בהיקף כולל של 14 מיליון דולר. ניתוח לפי מקום רישום החברות: מנתוני ה- Money Tree עולה, כי נרשמה ירידה במספר החברות הרשומות בחו"ל שהשיגו מימון ברבעון זה בכלל ובסבב ה- Seed בפרט: מתוך 72 החברות שגייסו ברבעון זה, 43% רשומות כזרות (31 חברות, רובן המוחלט בארה"ב) והשאר כישראליות. מניתוח ההשקעות בשלב ה- Seed בלבד, עולה כי 3 החברות שגייסו בסבב זה רשומות כחברות ישראליות, לעומת 9 מתוך 19 החברות שגייסו בסבב זה ברבעון מקביל אשתקד (47%).
ניתוח לפי מגזרים טכנולוגיים מובילים
מגזר התקשורת והרשתות המשיך להוביל את ההשקעות גם ברבעון השלישי של 2002 וריכז 109 מיליון דולר שזרמו ל- 19 חברות (מתוכן 2 עסקות נאמדו בהיקף של 60 מיליון דולר). ממצא זה אינו משקף את הלך הרוח בתעשיית ההיי-טק בכלל ובענף התקשורת בפרט, שכן נטרול אותן שתי עסקות מציג השקעה ממוצעת ברמה של 2.9 מיליון דולר בלבד (לעומת 5.8 מיליון דולר ללא הנטרול).
מגזר התוכנה רשם עלייה בהיקף ההשקעות (במונחים כספיים) בהשוואה לרבעון קודם: 68 מיליון דולר זרמו ל- 16 חברות תוכנה, לעומת 42 מיליון דולר שהושקעו ב-21 חברות ברבעון הקודם. השקעה ממוצעת בחברת תוכנה עמדה על כ- 4.2 מיליון דולר ברבעון זה לעומת 2 מיליון דולר ברבעון קודם.
מגזר מדעי החיים היווה 8% מסך ההשקעות במונחים כספיים ברבעון זה, לעומת 27% ברבעון קודם, ומשך אליו השקעות בהיקף של כ-18 מיליון דולר שזרמו ל- 17 חברות ברבעון זה (לעומת 19 חברות שהשיגו מימון בהיקף של 59 מיליון דולר ברבעון קודם).
תחום המכשור הרפואי הוביל את ההשקעות במדעי החיים עם השקעות בהיקף של 15 מיליון דולר שהושקעו ב- 13 חברות.
