הטור דה-פראנס ייצא הערב (שבת) לדרכו בפעם ה-94 במספר וחשוב מכך. זו תהיה השנה השניה בעידן של אחרי לאנס ארמסטרונג.
האיש שהיווה מופת בענף אופני הכביש בפרט ובעולם הספורט בכלל, הולך ונהפך לזיכרון רחוק על-רקע פרשיות הסמים והסקנדלים ההולכים ומתרבים בענף.
מאז שנות ה-60 נשען הטור על הזוכים הגדולים ומעלליהם במירוץ: מז'אק אנקטיל, אדי מרקס וברנרד הינו (5 זכיות כ"א), דרך גרג למונד (3 זכיות) ומיגל אינדוראין (5 זכיות רצופות) ועד לדובדבן שבקצפת - לאנס ארמסטרונג (7 זכיות רצופות).
מעצם היותו המירוץ הגדול, המפורסם והחשוב בענף, הפכו גם גיבוריו לפרצופו של הענף. בעידן בו זכה לחשיפה גדולה מתמיד במדיומים תקשורתיים המוניים, לא היו יכולים קברניטיו של ספורט זה לקוות לדמות טובה יותר מזו של לאנס ארמסטרונג, חלומו של כל איש יחסי ציבור.
ב-1993 ארמסטרונג היה לרוכב הצעיר בהיסטוריה שזכה בסבב אליפות העולם, וזכה באותה שנה גם באליפות העולם ברכיבת אופני כביש. ב-1993 וב-1995 זכה ארמסטרונג בקטעים בטור דה פראנס כשאת האחרון ביניהם הוא מקדיש לבן קבוצתו פביו קזרטלי, שנהרג בהתרסקות באחת הירידות בפירינאים.
כשנה לאחר מכן, ארמסטרונג בהודעה דרמטית, הודיע על פרישה מוקדמת בגיל 25, לאחר שחלה במחלת הסרטן. על-פי רופאיו, סיכוייו להחלמה מהמחלה היו 50-50, לאחר שהתפשטה בכל גופו.
3 שנים מאוחר יותר ואשך אחד פחות, התגבר ארמסטרונג על המחלה, חזר להתחרות וזכה בטור דה-פראנס 7 פעמים רצופות, תוך הפגנת עליונות פיזית ומנטאלית מוחלטת בבמה המרכזית של ענף הספורט הנחשב לאחד הקשים בעולם.
בדרך הספיק ארמסטרונג להוציא אוטוביוגרפיה שהפכה לרב-מכר, לטבוע את המשפט "הכאב הוא זמני, הכניעה היא נצחית", למכור לכולנו צמידי גומי צהובים עם הכיתוב "LIVE STRONG” שהיוו חלק מקמפיין המלחמה במחלת הסרטן ולהעלות בצורה דרמטית פופולריות של ענף ספורט שהיה נפוץ לפני כן בעיקר באירופה.
לאנס ארמסטרונג, כפרצופו הבלתי מעורער של הענף, הביא אותו לשיאים חדשים שלא נרשמו קודם לכן, אך עם פרישתו, החלה גם ההידרדרות.
פרשיות הסמים הורסות את שמו של הסבב
בשנתיים האחרונות הושעו עשרות רוכבים, חלקם מהמובילים בסבב, בגין פרשיות סמים חוזרות ונשנות. יאן אולריך, זוכה הטור דה-פראנס והוואלטה ד'אספניה בעבר, איוון באסו, זוכה הג'ירו ד'איטליה בשנה שעברה, רוברטו הראס, זוכה הוואלטה ד'אספניה בעבר וטיילר המילטון הם רק חלק מהשמות ברשימה ארוכה ומפוקפקת של רוכבים שנתפסו על שימוש בסמים.
זוכה הטור דה-פראנס ב-1996, ביארן ריס הדני, הודה לאחרונה כי ראשי קבוצת טלקום (כיום טי-מובייל) נהגו לתת לו ולחבריו לקבוצה חומרים אסורים במהלך תחרויות (בין השאר בטור של 96). יאן אולריך, שהיה רוכב בטלקום וזכה בטור ב-97, חשוד כי זכה בו באופן בלתי חוקי, אך מכחיש זאת. למרות זאת, גם הוא נאלץ לסיים את הקריירה בצורה מבישה ולא מכובדת.
ופלויד לאנדיס הורס את השם של הטור דה-פראנס
השיא הגיע בשנה שעברה - פלויד לאנדיס, המועמד המוביל לניצחון בטור, הגיע לקטע ה-16 לבוש בחולצה הצהובה (שניתנת למוביל בטור), אך כשל בפסגה האחרונה של הקטע ה-16 ואיבד 10 דקות לאוסקר פריירו תוך שהוא מידרדר מהמקום ה-1 אל המקום ה-11 בדירוג הכללי. כאשר לטור נותר רק קטע הררי אחד וקטע אחד של רכיבה נגד השעון (שרק בהם ניתן לצמצם באופן משמעותי פער בזמנים) ביצע לאנדיס מהפך מדהים שהרעיף עליו סופרלטיבים מכל עבר והשוואות לגדולי הרוכבים מן העבר.
החגיגה התקשורתית סביב לאנדיס היתה גדולה, אך 4 ימים לאחר סיום המירוץ הפך הגיבור לנוול. בדגימות שתן שנלקחו מלאנדיס לאחר הקטע ה-17, בו התחיל את המהפך, נתגלו כמויות הורמונים של טסטוסטרון מעל למותר. לאנדיס הואשם בשימוש בחומרים אסורים, הכחיש את ההאשמות כלפיו ומנהל כיום מאבק משפטי כדי להוכיח את חפותו.
בדרך הספיק לאנדיס להסתבך בפרשה מכוערת נוספת, כאשר מאמנו האישי איים לסחוט את גרג למונד, אחד מזוכי העבר היותר פופולריים בטור, כדי שלא יעיד נגדו במשפט. בשיחה אישית ביניהם סיפר למונד ללאנדיס שבילדותו נהג דודו להתעלל בו מינית וכיצד שמירת הסוד כמעט והרסה אותו. זוכה הטור לשעבר אף אמר ללאנדיס שאם השתמש בסמים עליו לספר את האמת, כפי שהתוודה למונד, כדי שסודו לא יפגע בו בעתיד. בתגובה לא הכחיש לאנדיס את השימוש בסמים, אלא אמר שאם השתמש בחומרים אסורים, וידוי לא יועיל לאף אחד, ורק יפגע בחבריו ומשפחתו.
למונד התבקש להעיד על שיחה זו במשפטו של לאנדיס, אולם ערב המשפט קיבל שיחת טלפון ממאמנו של הנאשם שהזדהה בתור דודו הפדופיל של למונד ואמר לו שלמחרת יוכלו "לחפש ביחד את איבר מינו". למונד לא נרתע, העיד במשפט, חשף את סודו וסיפר על ניסיון הסחיטה. מאמנו של לאנדיס אומנם פוטר, אך לא הסביר כיצד גילה את סודו של למונד או כיצד השיג את מספר הטלפון שלו. לאנדיס, שהיה עם מאמנו באותו חדר בזמן שזה התקשר ללמונד, פיטר אותו רק לאחר שהתפרסם הסיפור בתקשורת ולמרות שידע לפני כן על מה שעשה.
פלויד לאנדיס לא יתמודד השנה בטור דה פראנס. האיש שחילל את קודש הקודשים של ענף רכיבת האופניים ייאלץ להמשיך ולנסות להוכיח את חפותו בבוץ המשפטי אליו נקלע. הנזק שגרם לספורט רכיבת האופניים הוא בלתי נסלח, הצל שהטילו הוא ואחרים על הענף עדיין קיים. נותר רק לקוות שבטור של 2007 נזכה אולי לראות את תחילתה של מורשת חדשה, רוכב אותו נוכל להעריץ, איתו נוכל להזדהות. הוא לא חייב להיות עוד לאנס ארמסטרונג - אבל אסור לו להיות עוד פלויד לאנדיס.
23 ימים, 3,547 ק"מ
189 רוכבים מ-21 קבוצות ישתתפו השנה בטור שיתארח לראשונה על אדמת אנגליה. במשך 23 ימים (מתוכם יומיים מנוחה) ולאורך 3,547 ק"מ יאבקו המתחרים על כל התארים המוכרים יותר והמוכרים פחות.
החולצה הצהובה, הפרס הגדול בתחרות - תוענק למוביל בדירוג הכללי. על החולצה הירוקה ודירוג הנקודות ייאבקו טובי הספרינטרים בסבב. המטפסים המצטיינים יבקשו לחצות את פסגות הטור ראשונים בדרך לזכייה ב"תואר מלך ההרים" ובחולצה הלבנה עם הנקודות האדומות.
הרוכב הצעיר (מתחת לגיל 25) במיקום הגבוה ביותר בדירוג הכללי יזכה ללבוש את החולצה הלבנה והמספר האדום יוענק לרוכב האגרסיבי ביותר, שברח את מספר הקילומטרים המצטבר הגדול ביותר לדבוקה.
עם פרישתו של לאנס ארמסטרונג והיעדרו של פלויד לאנדיס, לא נראה כי יש מועמד ברור לניצחון בטור. אלכסנדר וינוקורוב, הקזחי מקבוצת אסטנה, זוכה הוואלטה ד'אספניה ב-2006, מסתמן אולי כמועמד המוביל לניצחון. חבריו לקבוצת אסטנה: אנדראס קלודן, פאולו סבולדלי ואנדרי קשצ'קין מסוגלים אף הם לטעון לכתר כמו גם , אלחנדרו ואלורדה, ולדימיר קארפטס ואוסקר פריירו מקאיס ד'פראן.
אליהם יצטרפו רוכבים שנמצאים תמיד בצמרת הגבוהה אך תמיד נכשלים לקראת הסיום: קריסטוף מורו הצרפתי מ-AG2R, מרקוס פות'ן הגרמני מגרולשטיינר, מנואל בלטראן הספרדי מליקוויגז, קאדל אוונס האוסטרלי מלוטו ודניס מנצ'וב הרוסי מרבובנק ינסו לעשות זאת ולעלות לראש הפודיום. גם חבריו של לאנס ארמסטרונג לקבוצת דיסקאברי - לוי ליפהיימר וג'ורג הינקאפי האמריקנים, אלברטו קונטדור הספרדי וירוסלב פופוביץ' האוקראיני, ינסו להוכיח שוב שלא נס ליחה של הקבוצה עם פרישתו של האלוף הבלתי מעורער. ואולי, כל התחזיות הנ"ל תתבדינה ורוכב יחסית אלמוני יתעלה וייקח את הבמה באירוע היוקרתי ביותר בענף.
הטור יפתח כבכל שנה בפרולוג, שיערך זו השנה הראשונה בלונדון. מכאן ייצאו הרוכבים ל-6 קטעים מישוריים באנגליה, צרפת ובלגיה, שיעניקו את הבמה לספרינטרים ולסיומי הפוטו-פיניש. התחרות האמיתית תיפתח כאשר יגיעו הרוכבים לאלפים בקטע ה-7.
3 קטעים הרריים רצופים, שיכללו את הפסגה הגבוהה בטור, הקול דה ל'איסראן, בגובה 2,770 מטרים מעל לפני הים, יפיקו את מיטב הזיעה והמאמץ מן הרוכבים. מהאלפים תרד הדבוקה ל-3 קטעים מישוריים - עד לקטע ה-13, שיספק 54 ק"מ של רכיבה נגד השעון. 3 קטעים בפסגות הפירנאים ינעלו את הרכיבה בהרים השנה ויכללו כמה מהשיפועים הקשים בטור.
2 הקטעים הבאים יהיו מישוריים ויהוו מנוחה למתמודדים לפני שיגיעו לקטע הלפני אחרון - מירוץ נוסף נגד השעון, שבהיעדר הכרעה ברורה בהרים יהיה הקטע המכריע בטור. לבסוף יגיע המירוץ לסיומו בקטע ה-21, בשדרות השאנז אליזה בפריז, שם יוכתר המנצח של הטור דה-פראנס 2007.
