מים רבים זרמו באגם הבודן מאז מחצית המאה ה-17, כאשר מיינאו לא היה אלא גן זעיר-מימדים, שטופח על-ידי שושלת אבירים טבטוניים. במהלך השנים הפך האתר למעון הקיץ של שושלת המלוכה הגרמנית, עד שהפך, בתחילת המאה הקודמת, לאי הפרחים המפורסם ביותר בעולם כולו.
משפחת אצילים סקנדינבית, לבית ברנדוט, היא שדאגה לטפח את הגן האקזוטי, המשתרע על מספר קילומטרים רבועים, ולהפוך אותו לאתר בוטני, לדוגמא, לכל המבקר בו.
אל הגן האקזוטי הזה, המהווה מוקד-משיכה עולמי בכל עונות השנה, ניתן להגיע בספינה, המשייטת בכל עשרים דקות, משפת האגם שבעיר הגרמנית קונסטנץ. תמורת סכום של 30 אירו לנפש אתה משייט בספינה, במשך כמחצית השעה, לצלילי היודל השווייצרי המפורסם ומרקד, לחלופין, לצלילי תזמורת הספינה, המנעימה לאוזניך במנגינותיה הנוסטלגיות. מסביבך נוף-קדומים משכר-עיניים, המשתלב בצבע הטורקיז העמוק של מימי האגם, עד שאתה נוחת בפאתי הגן.
ויש גם דרך זולה הרבה יותר להגיע אליו: בנתיב היבשה. תמורת הנסיעה באוטובוס, היוצא בכל מחצית השעה מתחנת הרכבת המרכזית של קונסטנץ, אתה נדרש לשלם 2 אירו בלבד.
תשלום נוסף, של 12 אירו, נגבה ממך תמורת הכניסה לגן, ומאפשר לך בילוי בו למשך יום שלם. בכל אשר תפנה מקדמת את פניך צמחיה עבותה, בעוצמת צבעים מהממת. ים של פרחים, צמחים ועצים מלווה אותך על כל צעד ושעל: למן שפעת אורכידאות, צבעונים, דליות ושושנים בכל גווני הקשת, דרך צמחי-צבר אקזוטיים, ועד לעצי-"ממותה", שאינם אלא עצים עבותים, שהיקף גזעם רב-ממדים ותוחלת-חייהם מגיעה עד ל-4,000 שנה!
אל מול שטיחי מרבד הפרחים הצבעוני, המשתרע לאורך קילומטרים של הגן הבוטני, ניצב "גן-חיות" צמחוני: צמחים עבותים, שכל אחד מהם נושא דמות של בעל-חיים: למן טווס, קוף או סוס, ועד לפיל, נמר ואריה - צמחיה שעוצבה כולה ביד אמן, ולרגע עשוייה להטעות אותך, כאילו אינך נע בגן בוטני דווקא, אלא בגן זיאולוגי של ממש.
אבל עוצמת החוויות הגדולה ביותר מצפה לך בחממה רחבת-ממדים, המשתרעת על שטח של קילומטרים אחדים. זהו יער הגשם של מיינאו. בטמפרטורה קבועה, של 26 מעלות, צומחים להם כאן כל פרחי העולם וצמחיו, כשביניהם מקננים אלפי פרפרים בכל צבעי הקשת. אלה יונקים את צוף הפרחים ושואבים אל קירבם את מיציהם של פלחי התפוזים השרועים לידם ושעליהם הם נוהגים לרבוץ. בסאונה המאולצת מתקתקות מצלמות התיירים, כשהזיעה ניגרת מעל פניהם ומעל ראשיהם מרחפים הפפרים בהמוניהם.
ומי שנותר לו עוד כוח, מטפס במעלה ההר הניצב מעל וצועד בנתיב ההליכה המוביל היישר לטירה שבמרומיו. במאה ה-19 היתה הטירה, הנישאת לגובה של 14 מטר, מקום-מישכנו של הדוכס פרידריך הראשון, מבאדן, שנודע כאספן-צמחים מושבע, וכל מי שפוקד את הטירה יכול לחזות באוסף המרשים שלו, שנותר בשלמותו.
התחנה האחרונה שלנו באי הפרחים והפרפרים היא "עולם הילדים" - מעין חוות-לימוד לבני הנעורים, לתפעולם של כלי-עבודה יומיומיים. כך ,למשל, ניצב במקום מנוף, ועל-פי תרשים מותאם, הוא מצליח להעלות ולהוריד דליים בבניין ההולך ומוקם לנגד עיניו. חוויית ילדות ראשונית של עבודה לשמה, וגם זה, מן הסתם, משהו.
מה למדנו מההיסטוריה ומדברי חכמינו שבכל הדורות, מה פסק קרדאווי ומה צייצה חכמת פיזיקה על הת...
