אברהם גרנט, שמונה היום למנהל הספורטיבי של צ'לסי האנגלית הוא ללא ספק אחד המאמנים הישראלים המצליחים ביותר.
גרנט, שלא הצליח לפתח קריירה ככדורגלן והסתפק במשחקים בשכונה (חברים מספרים על טכניקה לא רעה) החל את דרכו על הקווים בהפועל פ"ת, שם אימן במחלקת הנוער ולאחר מכן, בסוף שנות ה-80', קיבל לידיו את הקבוצה הבוגרת.
גרנט הקים קבוצה לתפארת, שהתברגה דרך קבע בצמרת הליגה אך לא הצליחה לזכות בתארים. פ"ת הגיעה למקום השני ב-90' ו-91'. באותה עונה גם הגיעה לגמר הגביע ונוצחה 3:1 ע"י האלופה מכבי חיפה. גרנט, אגב, הורחק באותו משחק לאחר שהתעמת עם שופט המשחק עובדיה בן יצחק לאחר הרחקתו המוקדמת של גיא גת.
בעונה שלאחר מכן, 92', גרנט הגיע למכבי ת"א. שם הצליח אברם לזכות בתואר "קוסם". לאחר 13 שנים ללא אליפות, גרנט הפך את הצהובים לחבורה דורסנית, שדהרה לאליפות ללא מפריע. הוא היה קרוב מאוד לדאבל, אך הפסיד בגמר הגביע ללא אחרת מאשר... הפועל פ"ת, הקבוצה אותה בנה במו ידיו.
גם בעונות הבאות מכבי ת"א של גרנט נאבקה על כל התארים. ב-93' גרנט הסתפק בסגנות לבית"ר ירושלים של דרור קשטן והפסד למכבי חיפה בגמר הגביע. ב-94' מכבי ת"א שלו אמנם שברה את שיא הניצחונות הרצופים מפתיחת העונה (11), אך סיימה במקום השני אחרי מכבי חיפה. למרות זאת, הצהובים הצליחו לזכות בגביע באותה עונה, לאחר שגברו 0:2 בגמר על הפועל ת"א.
בעונת 95' נראה היה שמכבי ת"א נופלת בהרבה מהיריבה מהכרמל, אבל בעזרת הקבוצה שכונת "הברומרים" על שם גדי ואלון ברומר שכיכבו בשורותיה - הצליח גרנט להשיג אליפות מפתיעה - השניה שלו בקריירה.
בעונת 96' גרנט עזב את מכבי ת"א לטובת הפועל חיפה, אז בבעלות המיליונר רובי שפירא ז"ל. הפועל חיפה אמנם נתנה עונה לא רעה, אבל גרנט נאלץ לראות שוב איך דרור קשטן מקדים אותו, כשהאחרון זכה בדאבל עם מכבי ת"א.
בסיום אותה עונה פוטר קשטן ממכבי ת"א למרות ההישג הנדיר, ואברהם גרנט חזר לקווים בקרית שלום. זה היה המקור לאחד הסכסוכים הארוכים בתולדות הכדורגל הישראלי, ומאז שני המאמנים הבכירים ביותר בארץ לא מחליפים ביניהם אפילו מילה.
הקדנציה השניה של גרנט במכבי ת"א היתה פחות מוצלחת מקודמתה, והסתיימה ללא תארים, ועם קריאות מהקהל בסגנון "בדם ואש את אברם נגרש". בסוף עונת 2000 הלחץ הצליח וגרנט עזב את מכבי ת"א לטובת מכבי חיפה.
בחיפה גרנט הצליח לעשות את מה שהוא עשה גם במכבי ת"א - להביא תואר אחרי 7 שנים יבשות. ב-2001 חיפה זכתה באליפות, אבל הקהל החיפני מירר את חייו של המאמן בדרישה לכדורגל התקפי יותר. ב-2002 חיפה זכתה שוב באליפות עם גרנט. אגב, בשנתיים הללו סיימה הפועל ת"א של דרור קשטן במקום השני, מה שבוודאי לא ציער את גרנט יותר מדי.
הסכסוך בין השניים תפס תאוצה לאחר שקשטן היה אמור להתמנות למאמן הנבחרת הלאומית, אך בסופו של דבר היה זה גרנט שקיבל את המינוי. מקורביו של קשטן תלו את העניין בקירבה הפתח תקואית בין גרנט לגברי לוי, שהיה יו"ר ההתאחדות דאז.
הקמפיין הראשון של הנבחרת, במוקדמות יורו 2004, לא היה מוצלח, אבל חשוב לציין שעקב אינתיפאדת אל אקצה היא לא אירחה את משחקיה בארץ. קמפיין מוקדמות מונדיאל 2006 היה סיפור אחר לגמרי, כשהנבחרת של גרנט סיימה את משחקיה בלתי מנוצחת, והיתה רחוקה מרחק נגיעה מהעפלה לפלייאוף, אך בסופו של דבר סיימה רק במקום השלישי, אחרי צרפת ושוייץ ולפני אירלנד החזקה.
לאחר הכישלון להעפיל למונדיאל החליטה ההתאחדות שלא להאריך את חוזהו של גרנט, ומי שמילא את מקומו היה, ניחשתם נכון, דרור קשטן. גרנט עצמו היה מועמד למספר קבוצות ישראליות, כשהרצינית ביותר היתה הפועל ת"א, שאמורה היתה להירכש ע"י לב לבייב, מקורבו של רומן אברמוביץ'.
אלא שעסקת לבייב לא יצאה לפועל בסופו של דבר, וגרנט מונה בסופו של דבר למנהלה הטכני של פורטסמות', קבוצתו של סשה גאידמק, בנו של ארקדי גאידמק, הבעלים של בית"ר ירושלים.
גרנט, שפיתח יחסים קרובים במיוחד עם הבעלים של צ'לסי, רומן אברמוביץ', הוזכר פעם אחר פעם כמועמד להגיע לצ'לסי - ובסופו של דבר החלום התממש וגרנט מצא את עצמו באחד המועדונים הגדולים בעולם. עכשיו, חובת ההוכחה של המאמן ממלאבס שהגיע לפסגת הכדורגל העולמי מוטלת על כתפיו של אברם.