לאריאלה שוהם חווית השהות בטורונטו הייתה שונה, מיוחדת ובעיקר העניקה עשייה וסיפוק רב בסיוע לקהילה הישראלית ובשמירה על הזיקה לישראל. בארבע השנים האחרונות שימשה אריאלה כנציגת אגף השיקום של משרד הביטחון ואחראית על הטיפול בישראלים מול מנהל הגיוס של צה"ל. בשיחה עם 'שלום טורונטו' היא מרעיפה שבחים לקונסול הכללי היוצא, קובי ברוש, אשר יזם את פיתוח התפקיד, ולו במשרה חלקית, שעד אז היה נספח לפעילות של קצין המנהלה בקונסוליה.
במסגרת תפקידה טיפלה אריאלה בעניינם של נכי צה"ל והמשפחות השכולות של חללי צה"ל ונפגעי פעולות האיבה. כנציגה רשמית של אגף השיקום ובהכירה היטב את הביורוקרטיה, יכולה הייתה אריאלה לסייע מעמדה טובה יותר לישראלים שנזקקו לאגף השיקום בבעיות שונות דוגמת קבלת תמלוגים, כיסוי הוצאות רפואיות מיוחדות או טיפול רפואי שאינו נכלל בביטוח הממלכתי הקנדי. "באחד המקרים", מספרת אריאלה, "טיפלתי במשפחה שכולה שכמעט הגיעה לחרפת רעב. הם פנו אלי כאשר כלו כל הקיצין. בבדיקה שביצעתי הסתבר, כי המשפחה מקבלת רק שליש מהתגמולים להם היא זכאית. פניתי לאגף השיקום והצלחתי להסדיר להם החזר תגמולים רטרואקטיבי, וכמובן הגדלה של הקצבה החודשית בהתאם לזכאותם".
"ובמקרה אחר הונחה על שולחני בעייתה של אלמנת צה"ל שנישאה מחדש ואח"כ התגרשה מבעלה השני ולא זכתה להכרה מחודשת במעמדה כאלמנת צה"ל. לאחר מספר חודשים של התכתבות ושיחות עם אגף השיקום יכולתי לבשר לה, כי כל התגמולים לה היא זכאית יועברו אליה כמתחייב בחוק. ריגש אותי במיוחד לסייע לילד נכה, יתום צה"ל, ולהסדיר לו קצבה לכל החיים וסיוע ברכב לאחר דיון בוועדה מיוחדת שדנה בעניינו לפנים משורת הדין".
לא כל בני המשפחות השכולות מודעים לזכויותיהם, מציינת אריאלה. לדוגמה, בני המשפחות השכולות החיים בחו"ל זכאים לטיסה לישראל על חשבון המדינה לצורך עליה לקבר. אלמנות ויתומים זכאים לביקור פעם בשנה ואחים ואחיות פעם בחמש שנים. המימון הממשלתי כולל גם שהות במלון והוצאות נסיעה משדה התעופה. באשר לנכי צה"ל סייעה אריאלה רבות בתיאום ועדות רפואיות לקביעת אחוזי נכות והתגברות על המכשולים הבירוקראטיים. נפגעי פעולות איבה מצאו אצלה אוזן קשבת לטיפול בנושאים הקשורים לביטוח לאומי ולהסדרת ביקורי העלייה לקבר במימון הממשלתי.
שיטת ה"דיפלומטיה" המאפיינת את דרך פעולתה של אריאלה הייתה לה לעזר רב גם בקישור למנהל הגיוס ובפתרון בעיותיהם של ישראלים שהיגרו לאחר גיל 16 ונקראים לשירות הצבאי. היא הצליחה לרכך את רשויות הצבא במקרים גבוליים וחריגים באופן שהותיר את שני הצדדים מרוצים. הקו שהנחה אותה היה השמירה על הזיקה לישראל. אחת לחצי שנה מגיע לטורונטו נציג צה"ל לצורך פגישות מרוכזות עם מהגרים ישראלים על-מנת להסדיר את עניינם תוך קיצור הליכים. מי שמגיע לפני גיל 16 לקנדה יכול להסדיר את מעמדו כבן מהגרים ולא יקרא לשירות צבאי. הוא יכול לבקר בישראל עד 120 יום בשנה ופעם אחת לשהות שנה שלמה. לעיתים ובמקרים מיוחדים ניתן להשיג מעמד של בן מהגרים גם לאלה אשר היגרו בגיל מבוגר יותר, אך לא מעבר לגיל 17. קיימת גם אפשרות של הסדרת המעמד צבאי במסגרת שירות התנדבותי ב"שראל".
